Page 5 - Gushpanka313
P. 5

‫מהזווית שלנו ‪ -‬מדור נוער‬

                                                                                                            ‫שפיות‬
                                                                                                          ‫בשיגעון‬

‫אמא שלי פותחת לידי את האתר כדי לבדוק‬                                                 ‫(מימין לשמאל‪,‬‬                                 ‫נתיב קארו‬
‫את התוצאות‪ ,‬היא אומרת לאחים שלי שהם‬                                                                   ‫אחרי שנה של חיים בצל הקורונה‪ ,‬יש תחושה‬
‫שליליים כדי שיוכלו לצאת מבידוד‪ ,‬ואז היא‬                                           ‫מלמעלה)‪ :‬קובי בן‬    ‫של חופש באוויר‪ .‬איך לא? אחרי שלושה סגרים‬
‫עוצרת לרגע‪ ,‬ואז אומרת‪ :‬״אליה‪ ,‬את חיובית"‪.‬‬                                                             ‫וארבע מערכות בחירות‪ ,‬מתחילים לחזור לחיים‪,‬‬
‫זה היה שוק‪ ,‬לא ציפיתי לזה בכלל‪ .‬ישר הייתי‬                                   ‫דוד ‪ -‬גר בתקוע ולומד‬      ‫לשגרה שהייתה כל כך חסרה לנו‪ .‬זה בדיוק‬
‫צריכה לדבר עם אנשים ולבטל את הטיול של‬                                                                 ‫הזמן לשמוע את הצד של הנוער בתקופה הזו‪,‬‬
‫השבט ולהתנצל לכל האנשים שהרסתי להם את‬                                       ‫בכיתה י"ב‪ ,‬מוטי טריגר‬     ‫את האתגרים‪ ,‬התובנות ואיפה נמצאה נקודת‬

                      ‫החופשה בגלל הבידוד‪.‬‬                                          ‫‪ -‬גר באלון שבות‬                   ‫השפיות שלהם בתוך השיגעון‪.‬‬
‫קובי‪ :‬בסגר הראשון התחלתי לכתוב שיר‬                                                                    ‫חמישה בני נוער מרחבי הגוש מספרים לנו‬
‫שמאוד התחברתי אליו‪ .‬התחלתי לעבוד על‬                                           ‫ולומד בכיתה י'‪ ,‬אליה‬    ‫את החוויות שלהם מתקופה מאתגרת ולא קלה‬
‫המילים והמנגינה שלו ונהניתי מאוד מזה‪ .‬בסוף‬
‫החלטתי שאני רוצה להקליט אותו (למרות‬                                            ‫פרידלר ‪ -‬גרה באלון‬                                          ‫בכלל‪.‬‬
‫שאני לא שר משהו)‪ ,‬וברגע שנגמר הסגר נסעתי‬                                                                                    ‫האתגרים של התקופה‬
‫לאחי והקלטתי את השיר בצורה מקצועית ואני‬                                        ‫שבות ולומדת בכיתה‬      ‫אחיה‪ :‬החלק החברתי היה החלק הכי מאתגר‬
‫חושב שזה יצא ממש טוב‪ .‬מאז אני ממש נהנה‬                                                                ‫מבחינתי‪ .‬בסגר הראשון עוד לא קלטנו בדיוק‬
‫לכתוב ולהקליט שירים‪ ,‬ועם כל שיר אני לאט‬                                        ‫ט'‪ ,‬אוריה ווייל ‪ -‬גרה‬  ‫מה הולך ומה קורה וכמה זמן זה ייקח‪ .‬בגלל‬
                                                                                                      ‫חוסר הוודאות עדיין לא הרגשתי משהו חסר כל‬
                              ‫לאט משתפר‪.‬‬                                         ‫במגדל עוז ולומדת‬     ‫כך‪ .‬אבל כשהתחילו את כל ההגבלות והגיע גם‬
‫מוטי‪ :‬השנה עברתי בית ספר ובהתחלה לא‬                                                                   ‫הסגר השני‪ ,‬התחיל חוסר רציני בחיי חברה‪ .‬זה‬
‫הייתי בטוח מה הולך להיות‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬                                  ‫בכיתה י"ב‪ ,‬אחיה שטרן‬               ‫הקשה עלי ועל הרבה מהחברים שלי‪.‬‬
‫פגשתי חברים מדהימים וזה עזר לי לסדר את‬                                                                ‫קובי‪ :‬היו כמה ימים בתקופת הסגרים שבהם‬
                                                                                   ‫‪ -‬גר באלון שבות‬    ‫הרגשתי שאני לא עושה שום דבר משמעותי‬
             ‫הראש והרבה דברים בחיים שלי‪.‬‬                                                              ‫ואני סתם מבזבז את הזמן שלי‪ .‬בשבילי זה היה‬
‫ובין כל הסיפורים והחוויות‪ ,‬הזומים‬                                                  ‫ולומד בכיתה י"ב‪.‬‬   ‫מאוד מאתגר כי אני מרגיש שאני חייב להיות‬
‫והעבודות‪ ,‬ובעיקר הניסיון התמידי לחיות על‬
‫פי המציאות המשתנה מיום ליום‪ ,‬נוער הגוש‬      ‫בקצה המנהרה‪ .‬ברגע שהתחסנתי בעצמי‪ ,‬אז‬                                                     ‫פרודוקטיבי‪.‬‬
‫הצליחו למצוא את מקומם ואף להתנדב ולעזור‬      ‫כבר הרגשתי שאנחנו כבר בחצי הדרך החוצה‪.‬‬                   ‫אוריה‪ :‬האתגר שעלה הוא הבדידות‪ .‬אני‬
                                                              ‫מה היית לוקח\ת לשגרה?‬                   ‫חושבת שברגע שהסגר הראשון נכנס לתוקף‬
                                  ‫לאחרים‪.‬‬                                                             ‫הכל השתנה‪ .‬האינטראקציה עם הסביבה‪ ,‬עם‬
                                            ‫מוטי‪ :‬ללמוד דברים חדשים ולאו דווקא נושא‬                   ‫החברים ואפילו עם השכנים ירדה כמעט לאפס‬
                                            ‫חדש לגמרי‪ .‬זה יכול להיות תרגיל כושר כמו‬                   ‫והבדידות שנוצרה הייתה עצומה‪ .‬הפער העצום‬
                                            ‫עמידת ידיים‪ ,‬וזה יכול להיות גם לצייר או‬                   ‫בין הטוב האישי שלי‪ ,‬שיש לי משפחה ואני לא‬
                                                                                                      ‫לבד‪ ,‬לבין הידיעה שלא לכולם יש משפחה היה‬
                                                                                ‫לבשל‪.‬‬                 ‫אתגר עבורי‪ .‬חשבתי כיצד אני‪ ,‬אז נערה בת ‪,17‬‬
                                            ‫אוריה‪ :‬הכרת תודה! כמו בכל תקופה‬                           ‫יכולה לפעול לסייע להפיג לאותם אנשים את‬
                                            ‫מורכבת שניצבת מולנו כעם‪ .‬אני לא יודעת‬
                                            ‫בדיוק למה‪ ,‬אבל יש לנו יכולת מדהימה להתלכד‬                                                   ‫הבדידות‪.‬‬
                                            ‫דווקא ברגעים של צער ומשבר‪ .‬כאן‪ ,‬בגוש‪,‬‬                              ‫"בין הטירוף לשיגעון‪ ,‬הכל חוזר אלי"‬
                                            ‫לא מפסיקים להרגיש את החום שהקהילה‬                         ‫ספרו לנו על רגע של שפיות‪ ,‬בתוך המצב‬
                                            ‫המדהימה שלנו נותנת‪ ,‬למשל סיירת קורונה‬
                                            ‫של סטודנטים‪ ,‬נציגי מועצת הנוער ותושבים‪,‬‬                                                 ‫המשוגע הזה‪.‬‬
                                            ‫המסייעת לאוכלוסיות בסיכון מניקיון לפסח‬                    ‫אליה‪ :‬הרגשתי רגע של שפיות ושגרה בסגר‬
                                            ‫והבאת תרופות עד לקנייה במכולת והרמת‬                       ‫הראשון‪ .‬הייתה לי שגרה יומית‪ ,‬ולמרות שזו‬
                                            ‫טלפון לפני שבת‪ ,‬וסיירת רז שממשיכה לחלק‬                    ‫הייתה שגרה מאוד שונה מהרגיל‪ ,‬הצלחתי‬
                                            ‫סלי מזון למשפחות והגדילה את כמות הסלים‬                    ‫להתרגל ללימודים מהבית ולתחביבים חדשים‪.‬‬
                                            ‫גם למשפחות שנפגעו מהקורונה‪ .‬זה פשוט‬                       ‫אחיה‪ :‬לא היה לי שום רגע של שגרה או‬
                                                                                                      ‫שפיות במהלך הקורונה עצמה‪ .‬כשהודיעו על‬
                                                                               ‫מדהים!‬                 ‫החיסונים התחלתי להרגיש תחושה של שחרור‪,‬‬
                                                                      ‫סיפורים מהסגרים‬                 ‫תחושה שהנה‪ ,‬אפשר להתחיל לראות את האור‬
                                            ‫אליה‪ :‬סיפור מיוחד שקרה לי הוא שאני בעצמי‬
                                            ‫יצאתי חיובית לקורונה‪ .‬תכננו שכל השבט יצא‬
                                            ‫ליומיים טיול ולצורך זה כולנו עשינו בדיקות‬
                                            ‫קורונה‪ .‬אף אחד לא דאג כי לא הייתה שום‬
                                            ‫סיבה שנצא חיוביים‪ .‬בבוקר שלאחר הבדיקה‪,‬‬

‫גּושפנקה ‪5‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10