Page 10 - Gush305
P. 10

‫‪naomieini1@gmail.com‬‬                 ‫גוש באמצע‬

                          ‫נעמי )יפה( עיני‪ ,‬פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית‬

                          ‫ערבות‬
‫יש לנו חבר ילדות‪ ,‬שיום‬    ‫הדדית‬              ‫טילים נורו על מחצית‬
‫בהיר אחד‪ ,‬לפני ארבעה‬                         ‫משטחה של מדינת‬
‫וחצי חודשים‪ ,‬הלך‬                             ‫ישראל‪ .‬שמעתי על כך‬
‫לבדיקה רפואית שגרתית‬
                                                             ‫בחדשות‪.‬‬

‫ויצא משם באמבולנס‪ ,‬ישר‬    ‫באמצע‬              ‫הרגע בו מידע זה או אחר‪,‬‬
‫לטיפול נמרץ‪ ,‬נלחם על‬                         ‫שהוא בעל פוטנציאל‬
‫חייו ומצוי מאז במצב של‬                       ‫מטלטל‪ ,‬ישפיע על סדר‬
                                             ‫יומי‪ ,‬יהיה תלוי במידה בה‬
    ‫תרדמת‪ .‬חיינו טולטלו‪.‬‬                     ‫אתפוש אותו כרלבנטי‬
‫במשמרת השבועית‬

‫לצדו‪ ,‬אנחנו לומדים על‬     ‫החיים‬              ‫לגבי‪ ,‬ובמילים אחרות‪:‬‬
‫שבריריות החיים‪ ,‬על כוחה‬                      ‫ברמת ההזדהות שהוא‬
‫של אהבה‪ ,‬על אמונה‪,‬‬                           ‫יעורר בי בנוגע למרכיביו‬
‫ותסכול ותקווה‪ .‬לא אחת‪,‬‬                       ‫והשלכותיו הפיסיות ו‪/‬או‬
‫מתחשק לי להתנתק‪.‬‬
                                                     ‫הרגשיות‪-‬נפשיות‪.‬‬

‫לומר די‪ .‬הוא אינו בן‬                         ‫טילים נורו על מדינת‬

‫משפחתי‪ .‬כמה אפשר‬                             ‫ישראל ולי‪ ,‬אישית‪ ,‬היו‬

‫לפתוח את הלב לסבלו‪.‬‬                          ‫שתי סיבות מרכזיות‬

‫להיכנס לאי שקט – היכרות אישית עם צוות השירות לעיתים התחושה היא שנשאבת ממני שמחת החיים‪,‬‬

‫הפסיכולוגי המסור העובד בעיר שדרות ועם מנהלת לנוכח מצבו‪ .‬תחושה זו מתחלפת פעמים אחרות‬

‫מרכז החוסן בעיר‪ ,‬אשר לצידם עבדתי שלוש שנים‪ ,‬בחוויית התעלות ‪ -‬בתחושה שזה נכון ומדויק וראוי‬

‫וקשר גנטי ורגשי עמוק עם חיילת שיושבת בחמ“ל להיות לצדו‪ .‬זה קורה גם כאשר אנו מזהים תנועה‬

‫מודיעין בעוטף עזה )בתנו המקסימה( ואשר חוותה את קטנה של אצבע או שריר שהפעיל בתגובה לבקשה או‬

‫בעקבות מבט‪ ,‬שנראה מזהה‪ ,‬או לאחר שיחה וחיבוק‬  ‫האירוע במהלך המשמרת שלה‪.‬‬

‫יכולתי להבין את מי שהמשיך בשגרת יומו‪ .‬את מי של אשתו המדהימה וילדיו‪ ,‬המתמודדים באומץ לב‬

                          ‫שהצטער לשמוע‪ ,‬אך המשיך כרגיל‪ .‬גם אני נהגתי עם הטראומה והשלכותיה‪.‬‬

‫כך לאחר שעתיים‪-‬שלוש‪ .‬ככלות הכל מדובר במנגנון חשוב כל כך שנשמור על שפיות‪ ,‬שלא נזדעזע מן‬

‫הגנה פסיכולוגי‪ ,‬המאפשר לנו לתפקד ולשמור על שווי האיומים הרוחשים לפתחינו יום יום ושעה שעה‪ .‬חיוני‬

‫משקל נפשי‪ .‬לו היינו מזדעזעים מכל איום או עוולה ובריא לבנות ולקיים חיי שגרה‪ ,‬לשמוח ולהודות על‬

‫אליה אנו חשופים‪ ,‬חיינו היו פקעת של עצבים וחרדות‪ .‬כל הטוב בעולמנו‪ .‬ובצד זאת‪ ,‬עלינו לעמול ולסייע זה‬

‫ועם זאת‪ ,‬אני מוצאת שעלינו לוודא שוב ושוב שרגש לזה שלא לאבד את האמפטיה לנוכח קשיי אחרים‪,‬‬

‫האמפטיה שלנו‪ ,‬כלפי כאבם של אחרים‪ ,‬אינו מחליד להקשיב‪ ,‬לפתוח את הלב ולחלוק מן השלהבת‪ ,‬למי‬

                          ‫בתוך שטף החיים‪ ,‬המשימות‪ ,‬האחריות ולנוכח הצורך שזקוק‪.‬‬

‫הטבעי שלנו לא ֵתר רגע קצר של שקט‪ ,‬במהלך היום‪ ,‬ואגב‪ ,‬מחקרים מראים‪ ,‬שאמפטיה ונתינה‪ ,‬משפרים‬

                          ‫את איכות החיים‪.‬‬    ‫בו אפשר להניח את הראש ולהפסיק לדאוג‪.‬‬

                                             ‫‪ 10‬גושארבע כ"ד בחשון התש"פ | ‪22.11.2019‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15