Page 10 - Gush307
P. 10

‫‪emunachaya@gmail.com‬‬                             ‫גוש אימון‬

                                    ‫אמונה‪-‬חיה שרגא | מאמנת להתפתחות אישית ולמערכות יחסים ‪ -‬אלון שבות‬

                                ‫רגעים‬

‫הוינול זאת סבתא שלי שנקראה‬                                ‫פוליקה ישן שנת ישרים‪ .‬רפלקס‬

‫בפינו ‪ -‬סבתא יפה‪ .‬ופוליקה הוא‬    ‫"מכל הרגעים בזמן‬         ‫של חיוך מאיר את פניו‪ .‬היא ליטפה‬
‫אבי‪ -‬מאיר ששתה בצמא את‬          ‫למצוא אחד לאחוז בו"‬       ‫את לחיו‪ ,‬נזהרת לא להעיר אותו‪.‬‬
‫החלב שהשיגה אימו‪ .‬גדלתי על‬                                ‫בעוד כמה דקות היא תצטרך‬
‫סיפורי הניסים של סבתא‪ .‬אותם‬                 ‫(עידן רייכל)‬
                                                                 ‫לצאת ומי יודע אם תחזור‪.‬‬

‫הייתה מספרת בעיניים נוצצות‪.‬‬                               ‫אח‪ ...‬אילו ג'ורי היה איתה‪ ,‬אולי‬

‫מונה במתינות עוד ועוד רגעים של‬                            ‫כל זה היה נחסך ממנה‪ .‬אבל הוא‬

‫אור‪ ,‬בהם הרגישה מושגחת בתוך‬                               ‫נלקח‪ ...‬והיא כאן ויש לה תפקיד‪-‬‬

‫כל הטירוף והרוע‪.‬‬                                          ‫לשמור על הילד שלהם‪.‬‬

‫שנתיים לפני שהיא נפטרה‪,‬‬                                   ‫"אולי בכל זאת יש פתרון אחר?"‬

‫הרגשתי דחיפות לכתוב את ספור‬                               ‫ניסתה אימה‪.‬‬

‫"אין מה לעשות‪ ,‬אי אפשר להשאיר את הילד ללא חלב! " חייה‪ .‬וכך ישבנו בחדר המשותף לשתינו‪ ,‬כשאני שואלת והיא‬

‫אמר חמיה בקול נחוש כשעיניו החומות מסגירות את דאגתו‪ .‬עונה בעברית בסיסית מתנגנת‪ .‬נדהמתי לגלות איזה ייסורים‬

‫"ואם הגוי לא יסכים למכור לה?" שאלה סבתא רובינשטיין‪ .‬היא עברה בשואה וכמה מעט היא ספרה עליהם‪ ,‬רצתה‬

‫שנזכור בעיקר את הניסים‪ .‬לסבתא היה חשוב שאקלוט את‬          ‫"אלוקים יהיה בעזרה" מילמל אביה‪.‬‬

‫המסר וכך אחרי ששמעתי את ספור הברק אותו קצת הכרתי‬          ‫הוינול יצאה לדרך‪.‬‬

‫עשר בלילה‪ .‬הפנסים כבויים‪ .‬רק היא וחתול רחוב אפור מילדותי‪ ,‬היא הניחה כף יד קמוטה וחמה על כף ידי ואמרה‪:‬‬

‫צועדים בשקט העכור הזה‪ .‬הוינול נזכרת בזמנים אחרים "את מבינה? כל הזמן אני אומרת שצריך אמונה‪ .‬בכל רגע‬

‫בהם הרחובות היו מוארים וקולות של מוסיקה נשמעו יכול להיות נס‪ .‬תראי איך ברגע אחד הופיע ברק ובדיוק אני‬

‫מחלונות הבתים‪ ,‬רק לפני כמה חודשים המסעדה של שם! הברק הזה האיר את דרכי עוד שנים רבות"‬

‫מונדי עוד היתה פתוחה‪ ,‬מלאה עד אפס מקום וקולות אותי‪ -‬הברק של סבתא מלווה עד היום‪.‬‬

                                                       ‫צחוק היו מתגלגלים ממנה‪ ,‬ועכשיו‪ ...‬הוינול משחזרת את‬

 ‫בלילה במיוחד מרגישים את הקדושה של הרגע‪.‬‬               ‫ההסבר שקיבלה מהשכן‪ :‬ישר עד הכיכר‪ ,‬ואז שמאלה‪,‬‬
‫חנוכה הוא בלילה‪ .‬האור המיוחד של חנוכה הוא‬              ‫בפנייה השניה‪ -‬ימינה ובסמטה השלישית לפנות שמאלה‪.‬‬
                                                       ‫כשלוש מאות מטר אחר כך יהיה עליה לפנות שוב ימינה‬
                                 ‫האור של הרגעים‪.‬‬       ‫ומיד היא תראה בית חד קומתי עם דלת עץ ישנה‪ ...‬שפתיה‬
                         ‫מה ההבדל בין טבע לנס?‬         ‫ממלמלות‪" :‬רק שלא אפול‪ ,‬שלא אתפס‪ ,‬שאמצא את‬

                                  ‫טבע ‪ -‬הוא תמיד‪.‬‬                         ‫הדרך‪ ...‬רק שיסכים ואשוב בשלום‪" ...‬‬
                                     ‫נס ‪ -‬הוא רגע‪.‬‬     ‫עברה כבר כמחצית השעה‪ .‬רגליה רועדות מקור‬
                                                       ‫וממאמץ‪ .‬הוינול נעצרת‪ ,‬לא זוכרת האם ולאן עליה לפנות‪.‬‬
‫חנוכה הוא הזמן שאנו אומרים שוב ושוב "על‬                ‫הבתים עומדים דוממים מסרבים לספר לה מה מספרם‬
                                           ‫הניסים‪"...‬‬  ‫והאם היא בכלל ברחוב הנכון‪ .‬היא מנסה לאמץ את עיניה‬
                                                       ‫אך החושך סמיך כל כך‪ .‬מרחוק נשמעים צעדים‪ ...‬דמעות‬
                            ‫זוכרים רגעים קדושים‪.‬‬
‫לפי הגמרא‪ ,‬אם הדלקת נר חנוכה ואחרי שניה הוא‬                                              ‫מסמאות את עיניה‪.‬‬
‫כבה‪ ,‬אתה לא חייב להדליק אותו מחדש‪ .‬מספיק‬                                      ‫"אלוקים!!!" היא צועקת בלי קול‪.‬‬
                                                       ‫לפתע אור חזק מילא את השמיים והאיר את הרחוב‪ .‬הוינול‬
                                 ‫שהנר דלק לרגע‪...‬‬                    ‫זיהתה את הדרך‪ ,‬עוד מאה מטר והיא שם‪.‬‬
     ‫אבל אתם יודעים כמה עמוק היה הרגע הזה?‬                                    ‫***‬

                                    ‫נצח‪ .‬אין סוף‪" ...‬‬

  ‫(ע"פ הרב קרליבך‪" ,‬לב השמיים – חנוכה" עמ' ‪)168-169‬‬

                                                          ‫‪ 10‬גושארבע ט"ו בכסלו התש"פ | ‪13.12.2019‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15