Page 18 - Gushpanka315
P. 18
עצמאי בשטח
נעמה
להב-פרנס
דיוק ,רגישות ,התלהבות .נעמה ואחד מאיוריה ליצור את הסכמה של שרידי המבנים והחומות. מקצוע :מאיירת
אני זוכרת איך נדבקתי בהתלהבות שלו ,ועד מקום מגורים :תקוע
מה הלאה? מצב משפחתי :נשואה טרייה .התחתנו בקיץ
לאחרונה יצא לאור הספר ״גלילאה״ ,בהוצאת היום אני מרגישה קשר מיוחד למקום. האחרון בחתונת קורונה במטע עצי זית.
עם עובד .זהו הספר הראשון שגם איירתי וגם מה הכי כיף לך?
כתבתי .הלוואי שתהיה לי הזדמנות לכתוב עוד איך הכל התחיל?
ספרים שגם אאייר .זו חוויית יצירה עמוקה לאייר דברים קטנים מהחיים .בני אדם מצחיקים כנראה שהכל התחיל עוד לפני ...אני באה
וסוחפת .את מקבלת לידייך את הנייר הלבן אותי נורא ,ואין יום שאני עוברת ברחוב ולא ממשפחה של אמנים -כותבים ,מציירים,
כדי לעשות בו פלאות ולבנות עליו עולמות, מגלה אנשים שעושים משהו שראוי לתשומת מוזיקאים ואנשי עבודת כפיים .אמא שלי
וזו זכות גדולה .בנוסף ,הייתי מאוד רוצה לחזור לב .הכי כיף זה להצליח באמת לתפוס רגע, מספרת שכשהייתי בת שנה וחצי היא נתנה
לעבוד בחומרים -עץ ,בד ,נייר .אני עובדת המון להעביר את הנקודה המשעשעת או הנוגעת לי עט ונייר ואני מילאתי את הדף בספירלות
על המחשב והוא חבר טוב ,אבל החומר קורא ללב .צריך בשביל זה דיוק .לפעמים אני משנה קטנטנות .שמור אצלה גם ציור שציירתי בגיל
את ההבעה או התנוחה של הדמות שבע פעמים שלוש וחצי של שיירת מכוניות עם פרצופים,
לאצבעות לחזור. עד שאני מגיעה בדיוק למה שראיתי וניסיתי
שנוסעות כשהשיער שלהן מתנופף אחורה.
050-9790363 להביע .וכשזה מצליח -זה תענוג. כילדה הייתי יושבת שעות עם הפנים
naamalahav87@gmail.com דבוקות לסרטים מצוירים ולספרים ,מעתיקה
ומתרגשת מהיכולת של המאיירים הגדולים
לאפיין רגשות ,דמויות ותנועה.
איך הגעת למקצוע?
האמת שלמרות הקשר העמוק שיש לי עם
אמנות ,התלבטתי מאוד לאיזה כיוון ללכת.
הרבה דברים עניינו אותי ונמשכתי לכל מיני
תחומים -היסטוריה ,מדעים מדויקים ,ספרות
(שבסוף הגעתי אליה בתואר השני) ,ואפילו
רפואה (מאוד רציתי! ועד היום אני מרגישה
קצת קנאה באנשי רפואה וסיעוד) .בסופו של
דבר הלכתי ללמוד תקשורת חזותית במכללת
אמונה מתוך מחשבה ש"נראה מה יהיה״ .בסופו
של דבר ,כמעט כל ההגשות שלי למרצים היו
מאוירות ואת התואר סיימתי עם עסק קטן
ומאגר לקוחות ראשוני.
מההורים שלי קיבלתי תמיד את ההרגשה
שהכי כדאי ללכת עם מה שאוהבים ולהשקיע
בזה עד הסוף ,ואני מודה להם מאוד על כך.
בטח יש לך איזה סיפור מעניין מהעבודה.
כמו בכל מקצוע ,גם באיור הכי מעניין זה המפגש
האנושי .פעם הוזמן ממני איור מדעי של הר
איתן .המזמין היה לקוח פרטי ,שלקח על עצמו
לעזור במחקר החקלאות העתיקה בהר ,אותו
ביצעה קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית.
יער קק"ל שכיסה את המדרונות לא איפשר
לצלם את האזור מלמעלה והיה צורך באיור כדי
לתאר את פני השטח .הלקוח היה ממש משוגע
לדבר ,בקטע טוב .הוא הכיר כל מטר במדרון.
עלינו וירדנו בטרסות והתמלאנו בוץ ,במטרה
18גּושפנקה
