Page 17 - Gushpanka317
P. 17

‫הכל היה פתוח ובטוח‪.‬‬                                       ‫שנת הנישואין הראשונה (וגם הבאות אחריה) היו מאתגרות‪ ,‬אך מלאות‬
             ‫בהתחלה אפילו היינו‬                                        ‫בתחושה ראשונית של חלוציות ושליחות‪ .‬״זה היה כזה ׳וואו׳‪ .‬היינו מאוד‬
              ‫נוסעים באוטובוסים‬                                        ‫צעירים‪ ,‬בני ‪ ,21‬והתקופה הייתה מאוד מרגשת‪ ,‬מלאת אידיאולוגיה‪.‬‬
                                                                       ‫כשנכנסו הירדנים לכפר עציון הם הרסו כל מה שהריח מהנוכחות היהודית‬
                       ‫של הערבים‬                                       ‫במקום‪ :‬הרסו מבנים‪ ,‬עקרו עצים‪ ,‬הכל‪ .‬כשחזרנו‪ ,‬מצאנו שני מבנים יחידים‬
                                                                       ‫מאבן‪ ,‬שבאחד גרו הקצינים הירדנים והשני היה חדר האוכל שלהם שהוקם‬
                                                                       ‫על יסודות נווה עובדיה‪ .‬היום יש בו את משרדים של ביס״ש כפר עציון‪.‬‬
                                                                       ‫כולנו גרנו שם‪ .‬בתחילה גרנו שם כרווקים‪ ,‬ואחרי הנישואין כל זוג קיבל‬
                                                                       ‫חדר‪ .‬השירותים והמקלחות היו משותפים‪ .‬שם גרנו עד שבנו את השכונה‪.‬‬

                                                                                                              ‫הבת הגדולה שלי נולדה שם‪.‬״‬
                                                                       ‫״חזרנו מירח הדבש ישר לתקופת הזריעה‪ ,‬שזו תקופה מאוד לחוצה‪.‬‬
                                                                       ‫ראיתי את הבעל החדש שלי כל לילה מחצות ועד ‪ 3:00‬לפנות בוקר‪ .‬זאת‬

                                                                                               ‫הייתה תקופה לא קלה‪ .‬אבל הכל זה חוויות‪...‬״‬
                                                                                                    ‫ואיך היה לחיות בגוש מבחינה ביטחונית?‬

                                                                       ‫״כל שבת היינו יוצאים לטייל בבית אומר‪ ,‬בסאפה (כפר קטן שמעל כפר‬
                                                                       ‫עציון)‪ ,‬היינו יורדים לבית הספר החקלאי בעין ערוב‪ .‬מערות ערבייה‬
                                                                       ‫היו המקום של הפיקניקים ביום‪-‬יום‪ ,‬ובבריכות שלמה היינו עורכים את‬
                                                                       ‫הפיקניקים החגיגיים של יום העצמאות‪ .‬הכל היה פתוח ובטוח‪ .‬בהתחלה‬
                                                                       ‫אפילו היינו נוסעים באוטובוסים של הערבים‪ ,‬בקו שנסע משער יפו‬

                                                                                                                ‫לחברון‪ ,‬והיינו יורדים בדרך‪.‬‬
                                                                       ‫״בגלל ששילה היה ראש המועצה הם התייחסו אלינו בהרבה כבוד‪ .‬היו‬
                                                                       ‫מביאים לנו כל מיני מתנות והוא היה מעביר אותן הלאה‪ ,‬כי כאיש ציבור‬

                                                                                                               ‫הוא לא רצה שידבק בו רבב‪.‬״‬

‫חברי הגרעין בשלג הגדול של ‪ .1968‬באדיבות המשפחה‬                                                                ‫זמני זה הכי קבוע‬
                                                                       ‫אבל אנחנו מקדימים את המאוחר‪ .‬שילה גדל בניר עציון ועסק בחקלאות‬
‫עובר עם מפות ובכל מקום שזיהה קרקע יהודית הוא היה חורש‪ .‬בעצמו‬           ‫מגיל ‪ ,12‬לכן היה זה אך טבעי שיבחר לנהל את גידולי השדה בכפר עציון‪.‬‬
‫ממש‪ .‬לסמן‪ .‬או למשל‪ ,‬היתה מחשבה שאמרה שציר ‪ 60‬יסמן את הגבול‬             ‫שלוש שנים לאחר מכן נשלח ע״י הקיבוץ ללמוד ריכוז משק‪ .‬בקיבוץ גרו‬
‫בין יהודים וערבים‪ ,‬לכן התעקש להקים את אפרת ואת מגדל עוז דווקא‬          ‫כמה עשרות משפחות ועדיין‪ ,‬בכל פעם שהיה צריך לדבר באסיפת חברים‬
‫מערבית לציר‪ .‬הוא ידע לראות רחוק‪ .‬יש סרטון מ‪ 1981-‬בו רואים אותו‬         ‫– כמעט והתעלף מהתרגשות‪ .‬״הוא לא נולד מנהיג״‪ ,‬קובעת ציפי‪ .‬״הוא‬
‫אומר שבעוד ‪ 15‬שנה יגורו בגוש מאה אלף איש‪ .‬שתביני‪ ,‬בגוש היו אז‬          ‫אף פעם לא רדף כבוד או סמכות‪ .‬הוא ידע‪ ,‬למשל‪ ,‬שהוא חייב לפרסם את‬
‫בערך ‪ 3,000‬איש‪ .‬לכן הוא התעקש לבנות את כביש המנהרות‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫אבא התחיל לתכנן אותו בשנות ה‪ ,80-‬והיה לו ברור שיש צורך בכביש‬                             ‫הדברים שהוא עושה‪ ,‬אבל אף פעם לא עשה את זה‪.‬״‬
‫מהיר לירושלים‪ .‬זו היתה המנהרה הראשונה בארץ והגשר הגבוה ביותר‬           ‫ב‪ 1979-‬החליט משרד הפנים למנות מועצות קרואות בכל יש״ע‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬וכל זה כשהיו פה כלום אנשים‪ .‬הוא ראה את הצורך שיהיה בעתיד‪.‬״‬       ‫ע״פ ציפי‪ ,‬חשוב היה לקיבוץ הדתי שראש המועצה הקרואה יהיה ״אחד‬
‫במהלך כהונתו כראש מועצה באה לידי ביטוי החשיבה היצירתית שלו‬             ‫משלהם״‪ .‬״ישבתי במזכירות יחד עם הרב אלישיב קנוהל ועוד כמה נציגים‬
‫כפותרת בעיות‪ .‬משה נזכר שרוב האוטובוסים של המועצות ביש״ע היו‬            ‫ועברנו על הרשימה לראות מי יכול להתאים למשימה‪ .‬הגענו לשילה‬
‫צבועים צהוב‪ .‬באינתיפאדה הם היו נרגמים באבנים‪ ,‬ואביו החליט לצבוע‬        ‫ואמרנו‪ :‬יאללה‪ .‬היה ברור לכולנו שמדובר בפתרון זמני עד שימצא מינוי‬
‫את האוטובוסים של גוש עציון בירוק‪ ,‬שהיה הצבע של האוטובוסים של‬           ‫מדויק‪ ,‬היה צריך לפתור את הבעיה‪ .‬באנו אליו ואמרנו לו‪' :‬שילה‪ ,‬אנחנו‬
                                                                       ‫צריכים שתהיה ראש מועצה בינתיים‪ ,‬עד שנמצא‪ '.‬הוא התנגד‪ .‬הסברנו לו‬
   ‫הערבים‪ .‬״כמות האבנים שהם חטפו ירדה פלאים״‪ ,‬הוא מספר בחיוך‪.‬‬          ‫שאין מישהו אחר ואין ברירה‪ .‬הוא התרצה ונשאר לעשרים שנה‪ .‬בדיוק‬
‫ציפי‪ :‬״מבחינת שילה‪ ,‬כשצריך לעשות – עושים עכשיו‪ ,‬לא מחר‪ .‬אני‬
‫זוכרת שיום אחד הוא הודיע לי ב‪ :23:00-‬׳עכשיו אני נוסע למכבים רעות‬                                            ‫ככה זה היה״‪ ,‬היא אומרת בחיוך‪.‬‬
‫לשר הביטחון׳‪ .‬נדהמתי‪ .‬׳עכשיו אתה נוסע?׳‪ ,‬׳כן‪,‬׳ הוא אמר לי‪ ,‬׳עכשיו אני‬  ‫״שילה נכנס לתפקיד במלוא המרץ וראה בו שליחות כבן כפר עציון‬
‫נוסע כי אני צריך אותו ועכשיו הוא בבית׳‪ .‬כשהיה לעשות משהו למען גוש‬      ‫שמחדש ומרחיב את ההתיישבות‪ .‬רק אחר כך הבנו שהוא האדם הנכון‬
                                                                       ‫במקום הנכון‪ ,‬וגם הוא הבין את זה‪ .‬הוא היה איש חזון בנשמתו‪ .‬גם בדברים‬
                     ‫עציון הוא עמד על הרגליים האחוריות‪ .‬לא ויתר‪.‬״‬      ‫הקטנים הייתה לו תמיד ראייה רחבה‪ .‬גם בבית‪ ,‬גם בחינוך הילדים‪ .‬בשבילו‪,‬‬
‫משה‪ :‬״הוא לא היה איש פוליטי‪ ,‬אבל הוא הצליח להתחבר לכולם‪.‬‬
‫הוא לא בא לעשות פוליטיקה קטנה או גדולה‪ ,‬אלא התחבר במקום האישי‬                                     ‫אני חושבת‪ ,‬שזה היה הדבר הנכון לעשות‪.‬״‬
‫והאידיאולוגי‪ ,‬וכך הצליח להזיז דברים בלשכות שרי הביטחון‪ ,‬החינוך‬
                                                                                                        ‫האוטו שלנו גדול וירוק‬
                                                          ‫והפנים‪.‬״‬     ‫משה‪ ,‬בנו של הזוג גל‪ ,‬שומע את השיחה ומצטרף אלינו‪ .‬הוא בן ‪ ,44‬נשוי‬
                                                                       ‫ואב לארבעה‪ ,‬עובד במשרד החינוך וגר ביישוב אלון‪ .‬״החזון שלו תורגם‬
                                                                       ‫לפרקטיקה‪ .‬למשל היו המון קרקעות שקק״ל רכשה לפני ‪48‬׳‪ .‬הוא היה‬

‫גּושפנקה ‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22