Page 8 - Gushpanka347
P. 8
שנה הלכה ,שנה באה
ירון רוזנטל
והשאירו בעורף משפחות דואגות .כאן המקום להודות לרבים מאוד חצבים כבר בשיא פריחתם ,הלילות הולכים ומתקררים ,ציפוריםה
שהתנדבו כדי לסייע למשפחות המגויסים ולהקל על הקושי והדאגה שלהן.
בחודשים הראשונים של המלחמה הייתי בשירות מילואים ולכן את עיקר נודדות ממלאות את השמים .כל אלו מעידים ששנת תשפ״ד
הנטל של הובלת גוש עציון במלחמה הזאת נשאו שלמה נאמן ויפה שטרית, מתקרבת לסיומה.
וכולנו מוקירים להם תודה על כך .דבריו של עמוס דה שליט על הל״ה
לאחר נפילתם מהווים עבורי גם מורשת רוחנית לתפקיד שנותר לנו כאן במשך שנים ארוכות הדרכתי בבית ספר שדה כפר עציון וסיפרתי את
בגוש עציון :״בתחילתה של מלחמת העצמאות נשארתי בתפקיד מסוים בהר סיפורו של גוש עציון במלחמת העצמאות .המורשת המקומית שלנו לא
מספיק מוכרת לצערי הרב ,ולכן רבים מאלו שהדרכתי נפעמו והופתעו
הצופים שכותר ונותק מירושלים למשך שלושה ימים. מהטרגדיה שהתרחשה בכפר עציון ב-ד׳ באייר תש״ח ,שלמעט 4ניצולים,
כל הלוחמים והמתיישבים שהיו בקיבוץ באותו היום נהרגו בקרב127 ,
קולות ילדים נופלים .נהגתי לסכם את ההדרכה במילים :״לא היה קרב כזה בתולדות
יחזרו לכפר עזה, הציונות בעת החדשה״ ובלב תמיד חשבתי שעם כל עוצמתה של מדינת
בארי ונירים .הבנייה
והצמיחה יחזרו ישראל ,אירוע כזה גם יקרה שנית.
לקיבוצים ,המחרשה אך המציאות הטרגית עלתה כל דמיון ובשמחת תורה התרחש טבח נורא.
תפלח את השדות ישראלים רבים נרצחו ונהרגו ובהם גם בנות ובן גוש עציון .בהמשך השנה
המוריקים וזה יקרה ספגנו גם אבדות קשות בדרום ובצפון ובהם גם 16לוחמים מגוש עציון
שנפלו במלחמה באויב .מהיכרות אישית ומהמפגש עם המשפחות האצילות
מהר מהצפוי אני חש שאיבדנו את מיטב בנינו וחברינו ,ואין מילים שבאמת יוכלו לנחם.
״כשחזרתי העירה למדתי על סוד נפילתם של שלושים וחמשת חברי נמשיך לחבק ולעמוד לצד המשפחות השכולות שלנו לעד.
ליחידה בדרכם להגנת גוש עציון .הרגשתי עצמי מיותר בעולמו של הקדוש לצד זאת ,היתה זו גם שנה שהעם הזה התנער מהעפר ויצא ללחום בעוז
ברוך הוא ,לא ידעתי למה אני עדיין מהלך זקוף .אמרתי אז לעצמי ,שאם ובעוצמה בשבע חזיתות .אני חוזר למילים שכתבתי ביומן ב ,10/10-לאור
הותיר הגורל זה או אחר מאיתנו ,לא עשה זאת ,אלא כדי שנהא אנו שוקדים פנס ,בשדות כפר עזה ,אחרי אחד הימים הקשים בחיי :״ריח גופות ,מחבלים
על עשייתה של אומה זו יאה למסירותם של בניה. עדיין בשטח וקולות מלחמה על רקע הנוף הנפלא של הנגב המערבי.
״גם עכשיו שבה ועולה בי אותה הרגשה ,אותו כוח מדרבן האומר לנו ״בכניסה למשק – טנק מדרום וניידת של זק״א מצפון .הקיבוץ נחרב.
שלא תרפינה ידינו ,שנהא מכפילים מאמצינו למלא מקום הנופלים .לבנות עצב שאין לו סוף .ומה שעלה לי בראש זה שאסור שהסיפור הזה ייגמר
ככה .ממש כמו כפר עציון שחרב ב( 1948-אחרי שלמעלה ממאה קיבוצניקים
עתיד טוב יותר ומזהיר יותר ,שיהא ראוי לקורבנם של צעירים ,קדושים״. ולוחמים נהרגו בו ביום אחד) ,עלה מחדש ב 1967-וכיום גוש עציון שלנו
נזכור את הנופלים ונשקוד על בנייתו ושגשוגו של גוש עציון. פורח ומשגשג עם עשרות אלפי מתיישבים .זוכרים את העבר הקשה ,לא
שוכחים את הייעוד על מנת ליצור עתיד משגשג.
״הכוחות העצומים הטמונים בעם הזה עוד יתגלו והנגב המערבי עוד
יפרח .קולות ילדים יחזרו לכפר עזה ,בארי ונירים .הבנייה והצמיחה ישובו
לקיבוצים והמחרשה תפלח את השדות המוריקים .וזה יקרה מהר מהצפוי ,כי
זאת ארצנו היחידה ואין כוח שיעמוד מול יצר הקיום של העם הזה .חוט אחד
יחבר בין הקרב של כפר עציון ב 1948-לקרב של כפר עזה ב .2023-אמנם
הפסדנו בקרבות הללו ,אבל בע״ה ננצח במערכה – המערכה על קיומו של
העם שלנו בארץ שלנו.״
עברה כמעט שנה ורבים מתושבי העוטף כבר חזרו הביתה אל השדות
האינסופיים של הנגב המערבי .צה״ל הביס את האויב העזתי ומכה קשות
באויב הלבנוני .רבים מהחטופים עדיין נמצאים ברצועה ,ואין יום שאני
לא חושב עליהם .יש לנו בגוש גם כ 2500-מילואימניקים שיצאו להילחם
גיליון | 347#כ״ח באלול תשפ״ד | 1.10.2024 8גּושפנקה