Page 30 - Gushpanka349

‫בנות‪-‬החן‪,‬‬
‫פרחי הזוהר‬

‫זהו סיפורו של‬ ‫חצי השנה הראשונה שלי בתקוע גרתי באוטובוס בתקוע ד׳‪ .‬שבת אחת קראתי״ב‬
‫טוביה קושניר‪,‬‬
‫בפייסבוק שליד נוקדים מישהו ראה סתוונית טוביה‪ .‬באותה שבת קמתי עם הגב‬
‫לוחם שנפל‬ ‫תפוס והצטערתי שלא אוכל לטייל‪ .‬ואז גיליתי שכל תקוע ד׳ מלאה בסתוונית הזאת‪.‬‬
‫בשיירת הל״ה‪,‬‬ ‫אני נורא התלהבתי‪ ,‬אבל השכנים לא הבינו על מה הרעש״‪ ,‬כך פתחה דפנה בושושה מרצה על צמחי‬
‫ועל הסתוונית‬
‫שגילה הקרויה על‬ ‫א״י‪ ,‬את הרצאתה על הפרח שכבש את לבה‪.‬‬
‫שמו‪ .‬ילד השדה‪,‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬מדובר בפרח מיוחד‪ :‬זה מין אנדמי הפורח בספר המדבר‪ ,‬ממישור אדומים ועד לצפון הנגב‪.‬‬
‫מיד נספר עליו בהרחבה‪ ,‬אבל לא רק הפרח עצמו מעניין‪ ,‬גם האדם על שמו הוא נקרא‪ ,‬זה שגילה אותה‬
‫יודע מלחמה‬ ‫כאן‪ ,‬אצלנו‪ ,‬למרגלות ההרודיון‪ .‬לעיסוק בפרח ובאיש ובסיפור שמאחד אותם יש חשיבות מהותית‪:‬‬
‫הטבע שסביבנו קושר אותנו למקום בו אנו חיים‪ ,‬והופך לחלק מהזהות שלנו‪ .‬סתוונית טוביה היא חלק‬

‫מאיתנו‪.‬‬
‫סתוונית טוביה היא אחת מ‪ 13-‬מיני הסתווניות הפורחות בארצנו‪ .‬היא ״סוגרת״ את הסתיו וצומחת‬
‫בשבוע האחרון של נובמבר ובדצמבר‪ .‬היא נמוכה מאוד‪ ,‬כי הגבעול שלה‪ ,‬באורך כ‪ 10-‬ס״מ‪ ,‬קבור כמעט‬
‫כולו בתוך האדמה ומתחבר בקצהו התחתון לפקעת המזינה אותו‪ .‬מעל האדמה אנחנו פוגשים רק את‬
‫הפרח הלבן‪ .‬בשנה הראשונה משתמשת הסתוונית בכל המאגרים של הפקעת שלה ובסוף התהליך היא‬

‫מוציאה עלים שנותנים לה אנרגיה‪ .‬האנרגיה הזאת ממלאת פקעת חדשה וכן הלאה‪.‬‬
‫בקצה כל עלה כותרת יש לסתוונית שלנו כוסית צוף‪ .‬כדי למנוע מחרקים שלא תורמים בתהליך‬
‫ההאבקה לשתות את הצוף‪ ,‬הכוסיות מוגנות בשערות קטנות וצפופות‪ .‬כך נמלים‪ ,‬להן גוף חלק שלא‬

‫נושא אבקה‪ ,‬לא יכולות להיכנס‪ ,‬אבל הדבורה השעירה עם החדק שלה – כן‪.‬‬
‫לסתוונית יש עוד טריק‪ :‬לזרעים המופרים שלה יש גופיף של שומן‪ .‬נמלת הקציר אוהבת את השומן‬
‫הזה והיא לוקחת את הזרעים לקן שלה‪ .‬היא אוכלת את השומן וזורקת את הזרע‪ ,‬וכך הסתוונית מופצת‪.‬‬
‫סתוונית טוביה קרויה על שם טוביה קושניר (‪ )1948-1923‬שנפל בשיירת הל״ה‪ .‬מה שדירבן את‬
‫דפנה ללמוד עליו לא היתה הדרך בה הוא נפל‪ ,‬אלא דווקא איך הוא חי‪ .‬טוביה היה נער סקרן שגדל‬
‫בירושלים‪ .‬אחד מבאי ביתם היה נוח נפתולסקי‪ ,‬בוטנאי ידוע אז בארץ‪ .‬הוא האמין שיש עוד פנים‬

‫לציונות ואחד מהם הוא הכרת הטבע והתחברות אליו‪ .‬טוביה האמין בזה גם הוא‪.‬‬
‫כמו שאליעזר בן יהודה התמודד עם פערים בין השפה התנ״כית לזו שצריך כדי לדבר בה בהווה‪ ,‬כך‬
‫גם הבוטנאים‪ :‬יש צמחים ששמם מופיע בתנ״ך‪ ,‬אך הבוטנאים לא ידעו בבירור מה הוא מה ואיך קוראים‬
‫לכל שאר הצמחים‪ .‬אם אנחנו רוצים להיות עם בארץ ישראל‪ ,‬אנחנו צריכים להבין מה זאת הארץ הזאת‬

‫גיליון ‪ | 349#‬י״ב בכסלו תשפ״ה | ‪13.12.2024‬‬ ‫‪ 30‬גּושפנקה‬