Page 36 - Gushpanka349

‫הטבע שסביבנו קושר אותנו למקום‬
‫בו אנו חיים‪ ,‬והופך לחלק מהזהות שלנו‪.‬‬

‫סתוונית טוביה היא חלק מאיתנו‬

‫כך שאף באלה הימים יש נקודות הנותנות משהו משמחת‬ ‫המשך מעמוד ‪31‬‬
‫חיים‪.‬‬
‫ויתחיל מחקרים שרק אחרי מותו תתברר חשיבותם‪ .‬כשנפל עם חבריו‬
‫אם כי יודע אני כי המעשה שעושה אני כיום הוא היחידי‬ ‫בשיירת הל״ה‪ ,‬כשהוא בן ‪ 24‬בלבד‪ ,‬כבר היה לו שם עולמי‪ .‬זהו מכתבו‬
‫העלול לתת עתה לנער יהודי קורטוב של סיפוק‪ ,‬הרי על אף‬
‫האחרון שנכתב לאביו‪:‬‬
‫זאת נשארים הימים אפורים‪ .‬כי אין אני רואה את עצמי‪...‬‬
‫גיבור חיל‪,‬‬ ‫וכאן בינות לסופות חורף ורוחות סוערים‪ ,‬רוגעים אף ימות‪-‬‬
‫שמש‪ ,‬ימי אביב הרים‪ .‬ובין מפלשי החורש ובינות לצוקים‬
‫אף כי המעשים שעלול אני לבצע מחר או מחרתיים יתוארו‬
‫כמאד ״עזים״‪.‬‬ ‫עולות בנות‪-‬החן‪ ,‬אלה פרחי הזוהר אשר להרים‪ .‬במורדות‬
‫מלבינות עתה הזלזלות עמוסות ציבורי פרחים‪ ,‬ורקפות‬
‫דפנה מאמינה שאנחנו צריכים להתחבר לארץ הזאת שאנחנו נלחמים‬ ‫ונרקיסים‪.‬‬
‫עליה כל כך‪ ,‬כמו טוביה שאהב אותה ונפל בה‪.‬‬
‫עולה זכר ימים ונמחק זכרונם כשצער חרישי מפעפע בלב‪.‬‬
‫הסתוונית שלו פורחת על קברו בהר הרצל ממש בימים אלו‪.‬‬ ‫הנה כאן‪,‬‬

‫הטבע כמימים ימימה בשלו ואף האדם‪ ,‬וכנראה גם הוא‬
‫כמימים ימימה – אף הוא בשלו‪ ,‬ואין הערכים מזדהים‪...‬‬

‫צילום‪ :‬יותם בשן‬

‫גיליון ‪ | 349#‬י״ב בכסלו תשפ״ה | ‪13.12.2024‬‬ ‫‪ 36‬גּושפנקה‬