Page 12 - Gushpanka365
P. 12
בתעוזה של בחור צעיר וחצוף, אוכל ת׳ראס
כתבתי סיכום סיור והנחיות
הולצמן
ברורות והוצאתי אותן ישירות שירותי
למהנדס המועצה ,ובהן פירוט מה בריאות
מותר ובעיקר מה אסור לעשות מחזון עיר ה ַק ִיט של שנות
במבנה .קבעתי שאפשר להשתמש השלושים ועד לשחזור ההנדסי
כיום :ראש המועצה ירון רוזנטל
במבנה לצרכים מודרניים ,כל
עוד שומרים עליו בקפידה על סגירת המעגל במרפאת
הולצמן ,המרפאה שקמה
"ראיתי שמקימים בו חממות והופכים את המקום למשתלה ונחרדתי" מבנה המרפאה עובר שינוי.
לתחייה ותהיה לשער הכניסה
את חומות האיבה ויפתחו פתח לשלום ואחווה בין בו בתי הבראה ,מלונות וסנטוריום לחולי ריאות המפואר של גוש עציון
השכנים״. ולנופשים .זו הסיבה המרכזית שבגללה הוא בנה
את המרפאה הגדולה והביא את בנו ,ד״ר שמואל ירון רוזנטל
הולצמן רצה להנציח את שמו בדרך ציונית
וחקלאית (הולץ בגרמנית וביידיש פירושו עץ). הולצמן ,לשבת שם. סיפורו של גוש עציון שזור באנשים שהעיזו
הוא רכש כ־ 6,000דונם – חלקם מאנשי מגדל אלו שלוש הסיבות למאמצים הרבים שהשקיע לחלום רחוק ,אחד מהם היה שמואל צבי הולצמן.
עדר וחלקם מהתושבים הערבים ,וכשחנך את הולצמן בהקמת גוש עציון .אך להקמת המרפאה הולצמן הוביל בראשית שנות השלושים את
ניסיון ההתיישבות כתב :״קראתי למקום ׳כפר היה מניע נוסף – התאקלמות באזור וקשר עם ניסיון ההתיישבות השני באזור ,לאחר עזיבת
עציון׳ – על שם עצי המטעים והיערות שעוד הערבים .הוא האמין שאם יגיש שירות רפואי
יכסו את ההרים השוממים האלה ,ולזכר השם לכל היושבים בהר ,ירכוש כבוד ואמון .וכך כתב אנשי מגדל עדר.
באחד ממכתביו :״הקִדמה והמדע הרפואי שנביא הולצמן לא סתם בחר בהר חברון ,אלא ניהל
העברי והקשר שלנו לאדמת ההר״. איתנו אל ההר ישרתו את כל תושבי האזור ,ימיסו קמפיין אידאולוגי וכלכלי שלם כדי לשכנע את
בסופו של דבר ,קטעו המשך בעמוד 14 היישוב העברי לעזוב את נוחות השפלה ולעלות
להר .בפרסומים הרשמיים של החברה שלו ,״אל
ההר״ ,הוא ניסח בדיוק את החזון שלו ששילב
רומנטיקה תנ״כית ותוכנית עסקית.
הסיבות המרכזיות לבחירתו בהר חברון והלך
הרוח שלו התחלקו לשלושה צירים מרכזיים :את
האחד ניסח באחד מהכרוזים של ״אל ההר״ כך:
״שנים רבות נרתענו מההר .חיפשנו את העמקים,
את השפלה ,ושכחנו כי שם ,על רכסי ההרים,
נכתבו דפי ההיסטוריה שלנו .הגיעה השעה
לעלות אל ההר ,אל נחלת האבות ,לפתוח אופק
חדש להתיישבות העברית״.
סיבה שנייה לבחירה זו הייתה שאיפתו,
כחקלאי ובעיקר כפרדסן ,לגוון את ענפי
החקלאות בארץ .הגובה בהר חברון והאקלים
הייחודי שלו – קור עז בחורף והיעדר לחות בקיץ
– מאפשרים גידול עצים נשירים .או כמו שהוא
כתב :״על ההר נקים את תרבות המטעים החדשה
של ארץ ישראל .האקלים המיוחד והאדמה הזו
נועדו לגדל את מיטב פירות המערב – התפוחים,
האגסים והאפרסקים – אשר יפרנסו בכבוד את
המשתכנים״.
חוץ מחקלאות ,הוקסם הולצמן מהאוויר
הנקי והיבש של האזור .הולצמן ראה את אנשי
השפלה סובלים מהחום והלחות והגה תוכנית
להפוך את היישוב המרכזי שתכנן ,כפר עציון,
למרכז בריאות ,נופש וקַי ִט .הוא תכנן להקים
גיליון | 365#י׳ באב תשפ״ו | 24.7.2026 12גּושפנקה
