Page 10 - Gush395
P. 10
netaori@gmail.comעל הבמה
נטע בן שלום #למנהלת אגף תרבות גוש עציון #קיבוץ מגדל עוז
חוויות
לאוהילואת
כבר חודשיים שלמים שלא יצא לי לכתוב טור ,בגוש 4הראשון פספסתי את הדד
ליין ,ואח“כ היה גושפנקה ואחרי זה 2גיליונות מיוחדים של חודש הקריאה ואז
שוב גושפנקה וככה עפו חודשיים .למען האמת הטור הזה היה לי חסר .יש משהו
בכתיבת הטור שעושה לי סדר בהתרחשויות ,מהלו“ז שלי האישי ,דרך הלו“ז
המשפחתי והקהילתי ועד למחשבות על סדר היום הציבורי והאקטואלי שקורה
בארץ .ועכשיו פתאום לשבת ולכתוב נראה מוזר וקשה לי להתחיל .ממש כמו
שקשה להתחיל פתאום ספר או סדרה ותמיד העמודים הראשונים או הפרק
הראשון צולע ,ולוקח זמן עד שנכנסים לשוונג ,אבל ברגע שזה תופס את העין
ואת המחשבה זה רץ וכמו תולעת ספרים נהיה לי בינג‘ מטורף .אז ממש ככה עם
הכתיבה ,תמיד בהתחלה זה צולע ,הרבה לכתוב ולמחוק ,לנסח מחדש שוב ושוב,
עד שיש שלב שזה פשוט זורם לכדי טור שלם הרמוני ויש אומרים ש)אפילו( מעניין.
אז הפעם מתבקש לכתוב על האירוע שמתרחש במדינה שלנו בכלל ובכל בית
בישראל בפרט וזה כמובן החופש הגדול .גם הוא כמו שתיארתי ,לפחות אצלי
מתחיל קצת צולע ,אוסף של אירועים בודדים ,חוויות ועד שמגיעים לשיא הקיץ
בנופש המשפחתי יש חודשיים של חופש מקסים הרמוני ,חוויתי ומיוחד .בדיוק
הערב אני חוזרת משיחה להורים של הכנה לחופש הגדול עם בועז כהן ,מנחה
ומטפל זוגי ומשפחתי ,על כלים ורעיונות לשיח עם הילדים שבבית ,עם המתבגרים
האמיתיים ואלו שמגיל 3התחילו את שלב ההתבגרות .בדגש על התקופה
המאתגרת הזו ”חופש גדול“ שמצד אחד אין מסגרת ,אבל מצד שני החיים במשפחה
הם הם המסגרת האמיתית .מילות המפתח החזקות פה הן נוכחות הורית ותקשורת
פתוחה .הרבה פעמים כשאנחנו טרודים בעבודה ובעשיה שלנו ולא נותנים את
הדעת והקשב למתרחש בבית ,אנחנו מפספסים את התקשורת הטובה עם הילדים
שלנו ,נוכחים אבל לא באמת .לא פעם המליצו לכבות את הנייד או להניח בצד
אותו כדי להיות במקסימום עם הקטנים וזה אידיאלי אבל לא תמיד מעשי ,בטח אם
יש איזה משהו שדורש ממני את הזמינות .אני משתדלת להיות עם הילדים בזמני
איכות מירביים ,למרות הקושי של חיים בעולם שגם בשעות אחה“צ המאוחרות
נהיה לגיטימי לשאול שאלות של עבודה ,למרות שמזמן כבה שעון הנוכחות ובגלל
שחשוב לנו לתת מענה מהיר זריז ויעיל אנחנו עונים ,מגיבים ואפילו פועלים באופן
לא שיגרתי .אני כזו שנוכחת מאוד בעבודה ,אבל אחרי השיחה הערב ,למרות שאני
חושבת שאני אמא נוכחת אני מרגישה שאני לא נוכחת מספיק .היום לפני השיחה
עוד הייתי עם הילדים במעיין של הקיבוץ ,והשגחתי ב 20-עיניים כי אני מההורים
החרדתיים ,עדיין מצאתי את עצמי עושה טלפונים או מקליטה הודעות שהיו של
עבודה כי יום העבודה נעצר ונשארו עוד משימות על הפרק .הילדים כמובן שיחקו
ונהנו ולא הרגישו דבר ,בוודאי שכשביקשו תמונה או סרטון הפלאפון כבר היה
ביד מוכן לפעולה אבל בתחושה האישית שלי אני לא הייתי לגמרי איתם .אולי
יהיו שיגידו שאני מחמירה עם עצמי כי בשורה התחתונה העברנו אחה“צ חווייתי
ומיוחד אבל אני מרגישה קצת פספוס .ולכן אחרי שעבר שבוע ראשון של החופש
הגדול החלטתי לקבוע זמנים של אותן חוויות קטנות שאנסה להספיק כמה שיותר
ואתפנה לאותה אטרקציה עם כמה שפחות )פטור בלא כלום לא קורה( ולתת את
הנוכחות המקסימלית שלי לילדים ולהנות איתם עד כמה שאפשר בחודשיים
הקרובים ,כי החופש הזה הוא חוויה של פעם בשנה וחבל לפספס אותה .אז לכל
ההורים שבינינו ולכל אלו שיצאו לחופש גדול תהנו ,תמלאו מצברים ותצברו רק
חוויות טובות.
10גושארבע גליון | 395כ"ה תמוז תשפ"ג | 14.7.2023