Page 12 - Gushpanka342

‫הכל זהב‬

‫סיפור‬
‫על גרגיר‬

‫ל‪ .‬טולסטוי‬

‫צילום‪Jared Subia on Unsplash :‬‬ ‫לא זרעתי או קצרתי גרעינים כמו זה ואפילו לא‬ ‫שרה ספראי‬
‫קניתי‪ ,‬כי בימי עוד לא היו מטבעות‪ ,‬אנשים חיו‬
‫מלאים בר‪.‬״ שאל המלך‪“ :‬איפה היה השדה‬ ‫מפרי כפיהם ובשעת צרה היו חולקים את מה‬ ‫פעם מצאו ילדים חפץ בגודל‬
‫שלך?״ ענה הזקן “בימי לא היו בעלים לאדמה‪.‬‬ ‫שהיה להם עם אחרים‪ .‬נכון‪ ,‬הגרגירים בימי היו‬ ‫ביצה ובו חריץ כשל גרגיר‪.‬‬
‫בכל מקום בו נעצת מחרשה יכולת לחרוש‬ ‫גדולים מאלו היום וגם הקמח שלהם היה רב‪,‬‬ ‫הביאו אותו למלך‪ .‬אסף המלך‬
‫אבל גרגיר בגודל כזה לא ראיתי בחיי‪ ,‬רק שמעתי‬ ‫את יועציו ושאל אותם מה‬
‫ולזרוע‪‘ .‬שלי׳ קרא האדם רק לעמל כפיו‪.‬״‬ ‫טיבה של המציאה‪ :‬ביצה או גרגיר? לא ידעו‬
‫המשיך המלך‪“ :‬שתי קושיות נוספות לי‬ ‫אודותיו מאבי‪ .‬אולי הוא ידע‪.‬״‬ ‫לומר‪ ,‬עד שבאה תרנגולת וניקרה בה‪ .‬אז הבינו‬
‫אליך‪ :‬מדוע הצמיחה האדמה גרעינים כאלה‬ ‫הביאו את אביו‪ .‬נכנס האב הישיש כשהוא‬ ‫כולם‪ :‬גרגיר הוא‪ .‬עתה הסתקרן המלך מאוד‪ :‬מה‬
‫בימיך ועכשיו לא? שנית‪ ,‬מדוע נשען נכדך על‬ ‫זקוף גב ללא צורך במקל או משענת‪ .‬גם ראייתו‬ ‫טיב הגרגיר הגדול? חקרו היועצים בספרים ולא‬
‫שתי קביים‪ ,‬בנך על קב אחד ואילו אתה הולך‬ ‫ושמיעתו היו ללא פגם‪ .‬מסר המלך לידי הזקן את‬
‫זקוף ללא עזרה וכל חושיך מחודדים כשל עלם‬ ‫הגרגיר‪ .‬התבונן בו הזקן היטב‪ ,‬הפך אותו מצד אל‬ ‫מצאו דבר‪ .‬הלכו ושאלו את האיכרים הזקנים‪.‬‬
‫צעיר?״ ענה הזקן‪“ :‬כל הקשיים האלה באו על‬ ‫צד ואמר‪“ :‬זמן רב שלא ראיתי את המין הישן‬ ‫מצאו איכר קשיש והביאוהו למלך‪ .‬הגיע‬
‫האדם כי חדל ליהנות מיגיע כפיו ונתן עינו בשל‬ ‫הזה‪.‬״ שאל המלך‪“ :‬איפה ומתי הצמיחה האדמה‬ ‫האיכר שעון על זוג קביים‪ .‬קירבו אליו את‬
‫גרעינים כאלה? זרעת אותם בשדה שלך או קנית‬ ‫הגרגיר והוא מישש אותו בידיו כי עיניו כהו‬
‫אחרים‪ ,‬חמד וקינא‪ .‬בימי לא היה כדבר הזה‪.‬״‬ ‫אותם מאחרים?״ אמר הזקן‪“ :‬תבואה זו הייתה‬ ‫מזוקן‪ .‬שאל אותו המלך אם הוא מכיר סוג כזה‬
‫(עגנון כתב סיפור דומה בשם‪“ :‬השנים‬ ‫צומחת ועולה בימי בכל מקום‪ ,‬אכלתי את הלחם‬ ‫של תבואה‪ .‬שמיעתו של האיכר הזקן היתה כבדה‬
‫הטובות״‪ ,‬המופיע בספר “אלו ואלו״‪ .‬שמעתי‬ ‫שטחנו ממנה והאכלתי אחרים‪ .‬גרעינים כאלה‬ ‫ובקושי שמע את שאלותיו של המלך‪ ,‬וכששמע‬
‫מפי פרופסור נחמה ליבוביץ׳‪ :‬כאשר אמרו לש״י‬ ‫זרעתי‪ ,‬קצרתי וגם טחנתי מהם קמח‪ .‬אבל בימי‬ ‫ענה שלא‪ ,‬מעולם לא נתקל בגרגיר שכזה‪ ,‬אבל‬
‫עגנון שטולסטוי הקדים אותו‪ ,‬ענה‪“ :‬נכון‪ ,‬אבל‬ ‫לא קנו או מכרו חיטה‪ .‬לא היה חטא כזה בימי‪.‬‬
‫איש לא ידע מהו כסף ועדיין‪ ,‬לכולם היו אסמים‬ ‫אולי אביו ידע יותר‪ .‬הלכו והביאו את אביו‪.‬‬
‫שלי טוב יותר״‪).‬‬ ‫הגיע האב אל הארמון כשהוא נשען על‬
‫מקל‪ .‬הגיש המלך לפניו את הגרגיר והזקן היטיב‬
‫שרה ספראי‪ ,‬תושבת אלון שבות‪ ,‬בוגרת‬ ‫לראות מבנו‪ .‬שאלו המלך‪“ :‬אולי יודע אתה איפה‬
‫תכנית לימודי גרונטולוגיה במכון באר אמונה‪,‬‬ ‫יצמחו גרגירים כגרגיר הזה? אולי בנעוריך זרעת‬
‫מקדמת יוזמות ופעילויות לבני הגיל השלישי‪.‬‬ ‫או קנית מאחרים גרגירים כאלה?״ שמיעתו של‬
‫הזקן היתה טובה משל בנו‪ .‬ענה‪“ :‬לא אדוני המלך‪,‬‬

‫לרקוד ריקוד של רוממות‪.‬‬ ‫אנו להתמלא בכוחות‪ ,‬להתבונן בכוחות החיים‬ ‫פורים חרבות‬
‫בתוך החשיכה רואים אנו נקודות אור רבות‪:‬‬ ‫הנוספים שה' נתן לנו‪ ,‬ומתוך כך לקבל כוחות‬ ‫ברזל – האם‬
‫ניתן לראות אחדות מרגשת בעם ישראל; ניתן‬ ‫ניתן לשמוח‬
‫לראות את גבורתם של אזרחים וחיילים; ניתן‬ ‫להתמודד עם הקשיים‪.‬‬ ‫בימים אלו?‬
‫לראות את השליחות הגדולה שבה חש עם‬ ‫מלחמת חרבות ברזל איננה רק מלחמה על‬
‫ישראל‪ .‬כמה נפלאים החיילים שלנו וכמה נפלא‬ ‫שטח‪ ,‬אלא מלחמה בה אויבינו מנסים לפגוע‬ ‫הרב יוסף צבי רימון‪ ,‬רב המועצה‬
‫בחיים שלנו‪ ,‬להשבית אותם‪ .‬האם אנחנו יכולים‬
‫עם ישראל‪.‬‬ ‫לגרש את החושך? כן‪ ,‬אבל זה ייקח זמן‪ .‬אולם‬ ‫כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה ‪ -‬כך משנכנס‬
‫בפורים נחגוג ונשמח‪ ,‬אולם לא נשכח את‬ ‫דווקא בחשיכה זו צריכים אנו לחפש נקודות אור‪.‬‬ ‫אדר מרבין בשמחה‪...‬‬
‫המלחמה‪ :‬נאמר מזמורי תהלים‪ ,‬מי שברך‬ ‫גם כאשר אנחנו בחושך – "ה' אור לי" (מיכה ז')‪.‬‬
‫לחיילים‪ ,‬לפצועים ולחטופים‪ .‬ייתכן שנוותר על‬ ‫האור איננו מגרש את החושך‪ .‬האור לא יצליח‬ ‫התחושות קשות‪ .‬הרוגים‪ ,‬שבויים‪ ,‬פצועים‪.‬‬
‫דברים מסוימים‪ ,‬אולם לא נוותר על השמחה‪ ,‬לא‬ ‫להחזיר אלינו את ההרוגים ועדיין לא משיב את‬ ‫הלב בוכה ודואג‪ .‬כיצד ניתן לשמוח בימים אלו?‬
‫החטופים וגם לא מרפא את הפצועים‪ .‬אולם‬ ‫כיצד ניתן לקיים את מצוות הפורים בשמחה‬
‫נוותר על האור‪.‬‬ ‫האור נותן כוחות‪ .‬האור מאפשר לנו להתמודד‬
‫אכן‪ ,‬יש חושך‪ .‬אבל יש הרבה אורות‪ .‬מתוך‬ ‫טוב יותר עם החושך‪ ,‬להתרומם‪ ,‬לקבל כוחות‬ ‫בתקופה זו?‬
‫האורות הגדולים נכיר באור הגדול של עם‬ ‫ולהוסיף חיים‪ .‬במציאות זו‪ ,‬הוספת חיים היא חלק‬ ‫הכאב על החטופים נורא ואיום‪ ,‬והכאב‬
‫ישראל‪ ,‬נחוש באור ה' הנמצא בתוכנו‪ ,‬ובע"ה‬ ‫מהמאבק במלחמה‪ .‬כמובן שצריכים תמיד למצוא‬ ‫והבכי על ההרוגים והפצועים ימשיך לעולם‪.‬‬
‫נצליח לקבל כוחות להתמודד ובסופו של דבר גם‬ ‫איזון‪ :‬עת לבכות‪ ,‬עת להתפלל‪ ,‬עת לעבוד ועת‬ ‫את הקשיים הללו לא נוכל לרפא‪ .‬אולם יכולים‬

‫לגרש את החושך‪.‬‬

‫גיליון ‪ | 342#‬ה׳ באדר ב׳ תשפ״ד | ‪15.3.2024‬‬ ‫‪ 12‬גּושפנקה‬