Page 16 - Gushpanka355
P. 16
אוי לו ,למי
שמקשה ערפו
ואוטם אוזניו
משמוע את הקול
המצווה ׳נחמו׳
נחמו ,אתם ,נביאי ,נחמו את עמי. חנן פורת ז״ל ביישוב נווה
ופירוש זה יסודו כבר בתרגום יונתן :נבייא! אתנבאו תנחומין על עמי דקלים ,לקראת הגירוש.
אמר אלוהיכון. צילום :משה מילנר ללע״מ
אמנם הנביאים אינם נזכרים במפורש בפסוק זה ,אך לפי טבעו של עניין
הם השומעים את בשורת הנחמה היוצאת מפי הגבורה והם שלוחיו של מקום המשך מעמוד 14הקריאה ,שאין לה כתובת ברורה :״נ ַחֲמו ּנ ַחֲמו ּעַמִּי״?
מי כאן המנחם ומי המתנחם? היו שפירשו את המילה ׳נחמו׳ כפועל עומד
להשמיעה לעם המצפה לישועה. שמשמעותו :התנחמו התנחמו עמי (עיין ב׳דעת מקרא׳) .אך פירוש זה דחוק
ואולי ניתן להוסיף ולומר ,בעקבות פירוש רש״י ותרגום יונתן ,שבשורת במקצת ,שכן ׳נחמו׳ כפועל משמש דרך כלל כפועל יוצא :לנחם אחרים ולא
הנחמה אכן מופנית כלפי העם – ׳עמי׳ – בפקודת ריבונו של עולם המצווה
לנחם את עמו ,אך מבשריה אינם רק הנביאים שדבר ה׳ נגלה אליהם במישרין, לנחמה שאדם מתנחם בעצמו.
אלא כל מי ש׳צָ ַרת הָ ֻאמָּה בִּלְבָבו ֹ נ ָג ָעָה׳ (ח״נ ביאליק) והוא משתוקק לדבר אפשר שעל רקע קושי לשוני זה מצינו בפסיקתא רבתי (כ״ט-ל׳) מדרש
על לבה .על כן במכוון סתם הכתוב ולא הפנה את דבריו דווקא לנביאים, פליאה המהפך את הפסוק על פניו :״נחמו נחמו עמי״ :נחמוני נחמוני עמי.
אמר ר׳ ברכיה הכהן :בנוהג שבעולם ,כרם אם יהיה לאדם ויבואו ליסטים
ללמדנו שחובת הנחמה חלה על כל אחד מאיתנו ,כל אחד בדרכו שלו. ויקצצו אותו ,למי מנחמים? לכרם או לבעל הכרם? וכן אם יהיה לאדם בית
ויבואו ליסטים וישרפו אותו ,למי מנחמים? לבית או לבעל הבית?
אתם כרם שלי ובא נבוכדנצר והחריב אותו והגלה אתכם ושרף את ביתי,
אני הוא צריך להתנחם – נחמוני נחמוני עמי.
שירת המקהלה להקים שכינה מעפרה!
ואכן המאזין לקולות המהדהדים בפרק זה יוכל לחוש כי לפנינו מקהלה מדרש מופלא זה ,הנוגע בעקירת הכרם (...והחממה) ושריפת הבית (...ובתי
שלמה של מנחמים שאינם נותרים בחדרי חדרים ,אלא נושאים דברים הכנסת) ,מעורר בנו אסוציאציות מצמררות מן הימים ההם ועד הזמן הזה,
לאומה במדבר ובערבה ,בגאיות ובהרים .קו ֹל קו ֹ ֵרא :בַּמִּ ְדבָּר ּפָנו ּ ֶד ּ ֶרך ְ ה׳
י ִ ׁשְרו ּבָּעֲ ָרבָה מִסְלָּה לֵאל ֹהֵינו ..ּ.קו ֹל א ֹמֵר :קְ ָרא ,ו ְאָמַר :מָה אֶקְ ָרא( ...מ׳ ,ג׳-ו׳) ומעלה אותנו הרחק וגבוה מתנחומים של מטה לתנחומים של מעלה.
...וכמו דיאלוג מתרחש בין השניים הנועצים ביניהם כיצד לנחם את לא אנחנו בלבד צריכים להתנחם ,אלא הקב״ה בכבודו ובעצמו זקוק
ירושלים .עוד הם מדברים זה עם זה והנה מקצה הבמה עולות שתי מבשרות
לנחמה ועלינו מוטלת החובה לנחמו.
חדשות וקולן נישא ברמה: תובנה עמוקה זו ,הרואה את שליחותו של האדם עלי אדמות בהקמת
עַל הַר ג ָּבו ֹהַּ עֲלִי לָך ְ מְבַ ּשָׂ ֶרת צִיו ֹן הָ ִרימִי בַכ ּ ֹחַ קו ֹלֵך ְ מְבַ ּשֶׂ ֶרת י ְרו ּ ׁשָלָם. שכינה מעפרה ,עומדת במוקד תורת הסוד של האר״י וגוריו ,הבעש״ט
הָ ִרימִי ,אַל תִּי ָראִי ,אִמְ ִרי לְעָ ֵרי י ְהו ּ ָדה הִנ ֵּה אֱל ֹהֵיכ ֶם( .מ׳ ,ט׳) וחסידיו ,ועליה כתב הראי״ה קוק באורותיו:
׳מבשרי ציון׳ אלה אינם עשויים אפוא מעור אחד ואף פעולותיהם שונות ״קמים נבוני לבב בחצות לילה וידיהם על חלציהם כיולדה ...על
ומגוונות :זה מפנה דרך במדבר וזה מיישר מסילה בערבה ,זאת מניפה את צרת השכינה ,צרת התורה ,הם בוכים ומבכים ...יודעים הם שכל הצרות
׳דגל ציון׳ שבגוף וזאת מרימה את ׳דגל ירושלים׳ שברוח .אבל כולם פועלים והמחשכים ,כל נהרי נחלי הדמים הנשפכים ,כל התלאות והנדודים ,כל הבוז
מכוח אותה רוח גדולה ולכולם מגמה אחת – לנחם את ירושלים .אפשר והמשטמה ,כל הרשעה והזוהמה ,אינם אלא תולדה קלושה מהד קול של
שלפיכך חוזרת מילת ׳נחמו׳ על עצמה ,לא רק לחיזוק בשורת הנחמה ,אלא אותו הצער העליון ,צער השמים ,צער השכינה ...בהפרדה ממקור תענוגיה...
לציון הופעתה מזוויות שונות ומכוחות שונים :״נ ַחֲמו ּנ ַחֲמו ּעַמִּי״ – כל מי
והם קוראים לתשובה :׳אנו לי-ה ועינינו לי-ה׳( .׳אורות׳ ,המלחמה י׳)
שבידו לנחם ובדרך שבכוחו לנחם ,ובלבד שיכוון לבו לנחם באמת. ובעקבות דברי הרב נוסיף ונאמר כי לפי עומק הצער על ייסורי השכינה
ברוח זו כתב הראי״ה קוק זצ״ל באורותיו בסוף ׳ישראל ותחייתו׳ (פרק כך עומק הנחמה ,ועל כן :״נחמוני נחמוני״ ,קורא לנו ריבון העולמים .״ובמה
ל״ב) :ובעת קץ גאולה ,בעת אשר רק קו אחד יגלה בתכונה של איזו זהרורית
תנחמוני? בהקמת שכינתי מעפרה!״
אורה להחיש ישועה כללית לבית ישראל ,יגלו ויחשפו המשך בעמוד 18 ברם יש להודות כי פירוש יקר זה אינו עולה בקנה אחד עם פשט הכתוב
ולפיכך עלינו לדבוק ,על פי פשוטו של מקרא ,בפירוש רש״י שכתב :נחמו
גיליון | 355#כ״ב בתמוז תשפ״ה | 18.7.2025 16גּושפנקה
