Page 27 - Gushpanka366
P. 27

‫"אין קשר בין‬                                               ‫לא תיתכן שיטת‬
                   ‫גודל האוכלוסייה‬                                                    ‫בחירות בכלל‬
                   ‫לגודל הפרלמנט"‬
                                                                                    ‫שתשקף נכונה‬
                       ‫פרופ' דיסקין‪.‬‬                                                  ‫את רצונו של‬
                       ‫צילום‪yagasi:‬‬
                ‫(באדיבות ויקיפדיה)‬                                                ‫הבוחר – זה ידוע‬
                                                                                  ‫לנו כבר ‪ 250‬שנה‬
                          ‫דינמיקה של בחירות צמודות‬
                                                                           ‫אחוז החסימה בישראל נבעו מההנחה המוטעית בנוגע לכוחן של מפלגות‬
‫לקראת מערכות בחירות צמודות ההכרעה אינה נגזרת רק מעמדות הציבור‪,‬‬             ‫קטנות‪ .‬כיום‪ ,‬בטורקיה קיים אחוז חסימה של ‪ ,10%‬ובגרמניה ‪ ,5%‬אך ברוב‬
‫אלא מהמשתנים הטכניים של השיטה‪ :‬שיעורי ההשתתפות‪ ,‬גובה אחוז‬                  ‫המדינות שבהן נהוגות בחירות יחסיות‪ ,‬אחוז החסימה נמוך מזה הנהוג‬

              ‫החסימה‪ ,‬זהות עוברות אחוז החסימה ומפת הסכמי העודפים‪.‬‬                                                                           ‫בישראל‪.‬‬
‫פרופ' דיסקין מזכיר כי תקדימי העבר מראים עד כמה אובדן קולות‬                 ‫פרופ' דיסקין מציע פתרון חלופי ומקיף‪" :‬הרבה פעמים הצעתי לשנות‬
‫משנה תוצאות‪" :‬כבר פעמיים קרה ש־‪ 300‬אלף קולות הלכו לאיבוד בגלל‬              ‫את החוק כך שהסכמי עודפים יוכלו להיעשות בין יותר משתי מפלגות‪ .‬כך‬
‫אחוז החסימה‪ .‬ב־‪ ,1992‬כשאחוז החסימה היה הרבה יותר נמוך‪ ,‬הימין קיבל‬          ‫קולות של מפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה לא יתבזבזו‪ ,‬אלא יעברו‬
                                                                           ‫למפלגות השותפות בהסכם העודפים איתן שעברו את אחוז החסימה‪ .‬זאת‬
                       ‫קצת יותר קולות — אבל השמאל קיבל ‪ 61‬מנדטים"‪.‬‬         ‫שיטה הוגנת הרבה יותר‪ ,‬ומשום מה ההצעה לא עוברת‪ .‬את ההצעה הזאת‬
‫בנוגע למפות סיכויי הגושים הוא מוסיף‪" :‬אם שיעור ההשתתפות יהיה‬               ‫אפשר ליישם גם באחוז חסימה גבוה‪ ,‬אבל אם משנים את אחוז החסימה —‬
‫גבוה יחסית‪ ,‬לימין יהיה סיכוי טוב יותר‪ .‬למה? כי לאוכלוסיות שמצביעות‬
‫שמאל יש בלאו הכי אחוז הצבעה גבוה‪ ,‬ולכן עלייה באחוז ההצבעה תגיע‬                                                               ‫עדיף כמה שיותר נמוך"‪.‬‬
‫מאוכלוסיות הנוטות ימינה‪ .‬בסך הכול לימין יש קצת יותר סיכוי‪ ,‬אבל יש‬
‫הרבה יותר מועמדים בימין לאובדן קולות — ואם כולם ירוצו ולא יתאחדו‬                                   ‫גודל הכנסת ויעילות תפקודית‬

                                                  ‫או יפרשו‪ ,‬הימין יפסיד"‪.‬‬  ‫בכל הנוגע לטענה שאומרת ש־‪ 120‬חברי כנסת היו אולי מספיקים בקום‬
                                                                           ‫המדינה וכינון הכנסת‪ ,‬אך אינם מספיקים לאוכלוסייה שגדלה‪ ,‬פרופ' דיסקין‬
   ‫סחטנות של מפלגות‬                                                        ‫מבהיר כי אין קשר ישיר בין גודל האוכלוסייה במדינה לבין גודל הפרלמנט‪.‬‬
     ‫קטנות? ההפך הוא‬                                                       ‫"בארצות הברית יש שני בתים‪ :‬בבית אחד יש ‪ 100‬חברים‪ ,‬ובשני ‪ ,435‬אבל‬
                                                                           ‫ארצות הברית גדולה פי ‪ 30‬מישראל‪ .‬לו היה קשר בין גודל האוכלוסייה‬
   ‫הנכון‪ .‬ככל שיש יותר‬                                                     ‫למייצגיה‪ ,‬בבית התחתון בארצות הברית היו צריכים להיות ‪ 30,000‬איש‪.‬‬
      ‫מפלגות‪ ,‬למפלגות‬                                                      ‫אין קשר‪ .‬אפשר לייעל את פעילות הכנסת בלי להגדיל את מספר הח"כים —‬
                                                                           ‫למשל‪ ,‬על ידי שינוי מספר הוועדות שהח"כים חברים בהן‪ ,‬או על ידי חובה‬
   ‫קטנות יש פחות כוח‬                                                       ‫על ח"כים שנכנסים לממשלה להתפטר מהכנסת‪ ,‬גם בלי החוק הנורווגי‬

                                                                                                                   ‫שהוא די ייחודי וקיצוני בישראל"‪.‬‬

                                                                                                  ‫הלקח משיטת הבחירה הישירה‬

                                                                           ‫הניסיון ההיסטורי בישראל מראה כי שינויים במנגנון השלטון עלולים‬
                                                                           ‫להניב תוצאות הפוכות מהמצופה‪ .‬בעת החקיקה של החוק לבחירה ישירה‬
                                                                           ‫של ראש הממשלה נערכו התייעצויות מקצועיות שבהן הובהר היטב הנזק‬

                                                                                                                                               ‫הצפוי‪.‬‬
                                                                           ‫"ייעצתי לארבעת חברי הכנסת שיזמו את החוק הזה בפגישות שהתקיימו‬
                                                                           ‫בבתים הפרטיים שלהם"‪ ,‬משחזר פרופ' דיסקין‪" .‬אמרו שזה מייצג את‬
                                                                           ‫המערכת‪ ,‬אבל ב־‪ 1996‬וב־‪ 1999‬היו בחירות כפולות‪ ,‬וב־‪ 2001‬בחירות רק‬
                                                                           ‫לראשות הממשלה‪ .‬ראש הממשלה שנבחר‪ ,‬אריק שרון‪ ,‬ביטל את זה ביום‬
                                                                           ‫שהרכיב את הממשלה שלו במרץ ‪ .2001‬התחזיות הוורודות לא התממשו‪,‬‬

                                                                                                                                      ‫והשחורות כן"‪.‬‬

‫גּושפנקה ‪27‬‬  ‫גיליון ‪ | 366#‬כ״ט באלול תשפ״ו | ‪11.9.2026‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32