Page 27 - Gushpanka366
P. 27
"אין קשר בין לא תיתכן שיטת
גודל האוכלוסייה בחירות בכלל
לגודל הפרלמנט"
שתשקף נכונה
פרופ' דיסקין. את רצונו של
צילוםyagasi:
(באדיבות ויקיפדיה) הבוחר – זה ידוע
לנו כבר 250שנה
דינמיקה של בחירות צמודות
אחוז החסימה בישראל נבעו מההנחה המוטעית בנוגע לכוחן של מפלגות
לקראת מערכות בחירות צמודות ההכרעה אינה נגזרת רק מעמדות הציבור, קטנות .כיום ,בטורקיה קיים אחוז חסימה של ,10%ובגרמניה ,5%אך ברוב
אלא מהמשתנים הטכניים של השיטה :שיעורי ההשתתפות ,גובה אחוז המדינות שבהן נהוגות בחירות יחסיות ,אחוז החסימה נמוך מזה הנהוג
החסימה ,זהות עוברות אחוז החסימה ומפת הסכמי העודפים. בישראל.
פרופ' דיסקין מזכיר כי תקדימי העבר מראים עד כמה אובדן קולות פרופ' דיסקין מציע פתרון חלופי ומקיף" :הרבה פעמים הצעתי לשנות
משנה תוצאות" :כבר פעמיים קרה ש־ 300אלף קולות הלכו לאיבוד בגלל את החוק כך שהסכמי עודפים יוכלו להיעשות בין יותר משתי מפלגות .כך
אחוז החסימה .ב־ ,1992כשאחוז החסימה היה הרבה יותר נמוך ,הימין קיבל קולות של מפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה לא יתבזבזו ,אלא יעברו
למפלגות השותפות בהסכם העודפים איתן שעברו את אחוז החסימה .זאת
קצת יותר קולות — אבל השמאל קיבל 61מנדטים". שיטה הוגנת הרבה יותר ,ומשום מה ההצעה לא עוברת .את ההצעה הזאת
בנוגע למפות סיכויי הגושים הוא מוסיף" :אם שיעור ההשתתפות יהיה אפשר ליישם גם באחוז חסימה גבוה ,אבל אם משנים את אחוז החסימה —
גבוה יחסית ,לימין יהיה סיכוי טוב יותר .למה? כי לאוכלוסיות שמצביעות
שמאל יש בלאו הכי אחוז הצבעה גבוה ,ולכן עלייה באחוז ההצבעה תגיע עדיף כמה שיותר נמוך".
מאוכלוסיות הנוטות ימינה .בסך הכול לימין יש קצת יותר סיכוי ,אבל יש
הרבה יותר מועמדים בימין לאובדן קולות — ואם כולם ירוצו ולא יתאחדו גודל הכנסת ויעילות תפקודית
או יפרשו ,הימין יפסיד". בכל הנוגע לטענה שאומרת ש־ 120חברי כנסת היו אולי מספיקים בקום
המדינה וכינון הכנסת ,אך אינם מספיקים לאוכלוסייה שגדלה ,פרופ' דיסקין
סחטנות של מפלגות מבהיר כי אין קשר ישיר בין גודל האוכלוסייה במדינה לבין גודל הפרלמנט.
קטנות? ההפך הוא "בארצות הברית יש שני בתים :בבית אחד יש 100חברים ,ובשני ,435אבל
ארצות הברית גדולה פי 30מישראל .לו היה קשר בין גודל האוכלוסייה
הנכון .ככל שיש יותר למייצגיה ,בבית התחתון בארצות הברית היו צריכים להיות 30,000איש.
מפלגות ,למפלגות אין קשר .אפשר לייעל את פעילות הכנסת בלי להגדיל את מספר הח"כים —
למשל ,על ידי שינוי מספר הוועדות שהח"כים חברים בהן ,או על ידי חובה
קטנות יש פחות כוח על ח"כים שנכנסים לממשלה להתפטר מהכנסת ,גם בלי החוק הנורווגי
שהוא די ייחודי וקיצוני בישראל".
הלקח משיטת הבחירה הישירה
הניסיון ההיסטורי בישראל מראה כי שינויים במנגנון השלטון עלולים
להניב תוצאות הפוכות מהמצופה .בעת החקיקה של החוק לבחירה ישירה
של ראש הממשלה נערכו התייעצויות מקצועיות שבהן הובהר היטב הנזק
הצפוי.
"ייעצתי לארבעת חברי הכנסת שיזמו את החוק הזה בפגישות שהתקיימו
בבתים הפרטיים שלהם" ,משחזר פרופ' דיסקין" .אמרו שזה מייצג את
המערכת ,אבל ב־ 1996וב־ 1999היו בחירות כפולות ,וב־ 2001בחירות רק
לראשות הממשלה .ראש הממשלה שנבחר ,אריק שרון ,ביטל את זה ביום
שהרכיב את הממשלה שלו במרץ .2001התחזיות הוורודות לא התממשו,
והשחורות כן".
גּושפנקה 27 גיליון | 366#כ״ט באלול תשפ״ו | 11.9.2026

