Page 29 - Gushpanka366
P. 29

‫אני זוכרת‬

                                                                          ‫שמורים אמרו‬

                                                                          ‫לי‪' :‬ממך לא‬

                                                                          ‫יצא כלום'‪' ,‬את‬

                                                                          ‫טיפשה‪ ,‬את‬

                                                                          ‫לא מסוגלת‪,‬‬

                                                                          ‫את לא יכולה'‪.‬‬

               ‫"יותר מ־‪ 11,000‬ועדות אפיון וזכאות במחוז‪.‬‬                   ‫מה אני עוד‬
             ‫מערכת החינוך בקריסה‪ .".‬ילדים בביה"ס לביא‬                         ‫זוכרת?‬

‫"למערכת החינוך יש דרך עדיין ארוכה‪ .‬יש בה אנשים טובים‪ ,‬אבל היא‬                          ‫מורים שלא‬
‫מתקשה להתאים את עצמה לדור המשתנה‪ ,‬וצורת הלמידה המסורתית‪,‬‬                                ‫ויתרו עליי‬
‫למרות הפדגוגיה החדשנית‪ ,‬אינה מספיקה לילדים רבים‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫אנשים לא עומדים בתור להיות מורים‪ .‬וכידוע‪ ,‬בשש השנים האחרונות‬                                                     ‫ממך לא יצא כלום‬
‫של קורונה ומלחמה‪ ,‬האתגרים רק הולכים ומחמירים‪ .‬בשנה שעברה קמו‬
‫ארבעה בתי ספר לחינוך מיוחד במחוז ירושלים‪ ,‬השנה יקומו עוד חמישה‪.‬‬           ‫נחזור לאלימות‪ :‬יעל מתארת כי במערכת החינוך ככלל האלימות נוכחת‪.‬‬
‫היו יותר מ־‪ 11,000‬ועדות אפיון וזכאות במחוז‪ .‬מערכת החינוך בקריסה‪.‬‬          ‫"ילדים חשופים לתכנים קשים והם מוצפים‪ .‬הילדים כאן הם חלק מהסיפור‬
‫באתי לנהל פה כי לא הייתה לי פריווילגיה לא לעשות את זה‪ .‬אני לא יכולה‬       ‫הזה‪ ,‬הם פשוט בקצה הסקאלה‪ .‬אני רוצה שהם לא יגיעו הנה ברגע האחרון‪,‬‬
‫לבקר את מערכת החינוך בגוש בלי לפעול‪ .‬הקלישאה נכונה‪ :‬השינוי מגיע‬           ‫אלא רגע לפני‪ .‬הורים רבים מנסים הכול לפני שהם שולחים אותם הנה‪ ,‬ואני‬
                                                                          ‫שואלת‪ ,‬למה? למה שייזרקו מעוד מסגרת ויחוו עוד תסכול? למה שתחושת‬
                                 ‫מבפנים‪ .‬אם אני לא אהיה שם‪ ,‬מי יהיה?"‬     ‫הערך העצמי שלהם תרד עוד? עוד אכזבה‪ ,‬עוד כישלון‪ .‬אני מבינה שכשילד‬
                                                                          ‫מקבל תיוג של 'חינוך מיוחד'‪ ,‬ההורים שלו צריכים לעבור עיבוד‪ ,‬יש כאלה‬
                                      ‫מתייצבת למשימה‬                      ‫שרואים בזה מעין אבל‪ .‬זה החותם הסופי שמגדיר את הילד 'בעייתי'‪ .‬אני‬
                                                                          ‫אומרת ההפך‪ ,‬כאן אפשר לעזור לו"‪ .‬יעל מסבירה שקושי נוסף של ההורים‬
‫אבל יש עוד סיבה שהניעה את פאר להיכנס לאתגר האדיר הזה‪ 14 :‬שנה‬              ‫היא השקיפות של הקושי של הילד שלהם‪" .‬ההורים האלה לא יוצאים עם‬
‫עבדה בבית ספר לחינוך מיוחד ששימש לה בית‪" .‬הייתי במסלול טוב מאוד‬           ‫הילדים האלה לפארק‪ ,‬לנופש‪ ,‬לקניון‪ ,‬אפילו לא למפגשים משפחתיים‪.‬‬
‫והתקדמתי‪ .‬ואז קרה ‪ 7‬באוקטובר‪ ,‬ובן דוד שלי‪ ,‬אורי מרדכי שני מקריית‬
‫ארבע‪ ,‬נהרג‪ .‬הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך בשגרה‪ .‬תהיתי מה התפקיד‬                    ‫תמיד יהיה מישהו שיישאר עם הילד בבית‪ .‬זו מציאות קשה נורא"‪.‬‬
‫שלי בעולם‪ ,‬איפה אני יכולה להרחיב את מעגלי ההשפעה שלי‪ ,‬איפה אני‬            ‫על השאלה מאיפה היא שואבת כל כך הרבה סבלנות ואהבה לילדים‬
‫יכולה להגדיל את האור‪ ,‬לעשות עוד טוב‪ .‬לא יכול להיות שכל זה קרה סתם‪.‬‬        ‫אלה יעל משיבה‪" :‬אני מאמינה שכל ילד צריך הזדמנות‪ .‬אני הייתי ילדה‬
‫נוסף על כך‪ ,‬בעלי מ"פ במילואים ועשה המון מילואים‪ .‬אנחנו חיים בחברה‬         ‫קצת שקופה‪ ,‬עם בעיות קשב וריכוז‪ ,‬הייתי צריכה משהו אחר מאוד‪ .‬היה לי‬
‫שחיה את השליחות‪ ,‬ותהיתי מה המקום שלי בכל זה"‪ .‬כשהתקשרו אליה‬               ‫קשה מאוד ללמוד‪ ,‬להיות בתוך כיתה‪ .‬הייתי מתכנסת בתוך עצמי לעולמות‬
‫ממחלקת החינוך במועצה – היא ידעה מה היא צריכה לעשות‪" .‬אם דפקו לי‬           ‫של דמיון‪ .‬היו לי הרבה קשיים לימודיים‪ ,‬והייתי בורחת מבית הספר המון‪.‬‬
                                                                          ‫אני זוכרת שמורים אמרו לי 'ממך לא יצא כלום'‪' ,‬את טיפשה‪ ,‬את לא‬
            ‫בדלת ואמרו‪' :‬בואי‪ ,‬צריך אותך'‪ ,‬איזו זכות יש לי להגיד לא?!"‬    ‫מסוגלת‪ ,‬את לא יכולה'‪ .‬מה אני עוד זוכרת? מורים שלא ויתרו עליי‪ .‬כאלה‬
‫פאר מגדירה את בית הספר מוסד טיפולי ומתגאה בכך שכל אנשי הצוות‬              ‫שראו אותי ואימצו אותי‪ .‬אבל זה לא יכול להיות תלוי בסיכוי שילד ייפול‬
‫העובדים בו‪ ,‬מאב הבית ועד המחנכים‪ ,‬הם אנשי טיפול‪" .‬שואלים אותי אם‬
‫חכם לשים את כל הילדים עם הקשיים יחד‪ ,‬כי הם יחקו את ההתנהגות זה‬                                      ‫על מורה טוב או גרוע‪ ,‬זאת צריכה להיות שיטה‪.‬‬
‫של זה‪ .‬זאת שאלה אמיתית שגם אני מתחבטת בה‪ .‬אבל האם הם הצליחו‬
‫במערכת החינוך הרגילה לחקות התנהגויות נורמטיביות? לא‪ .‬הם צריכים‬

                                                              ‫משהו אחר"‪.‬‬

‫גּושפנקה ‪29‬‬  ‫גיליון ‪ | 366#‬כ״ט באלול תשפ״ו | ‪11.9.2026‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34