Page 6 - Gush446
P. 6
נטע בן שלום netaori@gmail.com # על הבמה
מנהלת אגף תרבות גוש עציון #קיבוץ מגדל עוז
השמלסהעלב
הייתי נחושה בדעתי לסיים את כל התיקון ובזמן שירה בציבור שמח במיוחד .ערב שכולו חסד, כרגיל ,אני כותבת ברגע האחרון .אני מאוד
שהתפללו את תפילת החג המשכתי והמשכתי פרגון לחיילים ,למתנדבים של הפינה ולתושבים. משתדלת לא להגיע לדקה ה ,90-אבל לפעמים
לקרוא את התיקון ודודה שלי שאלה מה אני עושה, יש משהו באינטואיציה שמרגיש שעלול להשתנות
והסברתי לה שלא סיימתי אתמול את התיקון ואני אז כשצלילי שירי יום ירושלים מתנגנים ברקע ,אני והגמישות מתבקשת ואז יש איזה טוויסט בעלילה.
ממהרת להשלים .היא צחקה עליי ,בעיקר על חושבת איך לכתוב על שבועות .בכל זאת מדובר בדיוק כמו אתמול -בטיול המשפחות שלנו
התמימות שלי ואמרה שזה כבר לא רלוונטי ומה בחג עם הכנות לא מעטות ,בעיקר רוחניות ,והשנה לירושלים ,כשכבר הבנו שהולך להיות עומס
שהספקתי אתמול מספיק ואין משמעות לקריאה עוד הזמן הזה התקצר כי יש לנו שבת צמודה לחג. חום קיצוני והתחלנו לחשוב על מסלול מחדש.
שלי הבוקר כי כל העניין הוא התיקון בלילה .אמנם שהרי זה חג קצר יותר מפסח או סוכות ובהתאם 'טיילנו' את כל ירושלים בטלפון כדי למצוא את
הייתי פגועה קצת ,אבל יצאתי מאוד מסופקת לכך ההכנות ,אין חמץ לנקות ,אין סוכה לבנות, היעד האידיאלי והבנו :שחייבים מסלול תואם
רק להכין כמה מאכלי חלב ובעיקר הלב צריך עגלות ,שהאוטובוס העמוס עם ארוחת הערב
שהגעתי לבסוף ליעד. להתכוונן .זה חג שמגיע בלי סימנים חיצוניים שיהיה כמה שיותר צמוד ,וכמובן – צריך להצטייד
ואם כבר הזכרתי את בית הכנסת של סבא ,בדיוק כמעט ,אבל דורש מאיתנו הכנה פנימית עמוקה, במלא מים .ואז ,כחצי שעה לפני היציאה ,מתקבל
עברו היום 3שנים מאז שנפרד מאיתנו .והיום ,כ"ט לנוח טוב בערב החג שישאר כוח ללמוד כל הלילה דיווח על שריפות וכבישים חסומים ,ושוב צריך
באייר ,הוא יום האזכרה שלו ,בין יום ירושלים לחג ו"לתקן" באופן סימבולי את העובדה שעם ישראל לחשב מסלול מחדש ובכלל האוטובוס מתעכב,
השבועות .ואולי זה בדיוק החיבור – בין ירושלים כי הוא בעצמו מגיע מהאזור הפקוק .ועוד פעם
לשבועות ,בין השריפות והעיכובים ללב שמתעקש ישן בלילה שלפני קבלת התורה. שיעור באמונה שאנחנו מתכננים ומשתדלים,
להגיע לירושלים ,בין הזיכרון לסבא שהחזיק עולם אבל בסוף יש מי שמכוון את הדברים אחרת .אז
שלם של מסורת ,לבין הילדה שלא הבינה כלום כשהייתי ילדה בכיתה ד' בערך ,היינו בחג שבועות לאחר יציאה באיחור קל ,היה טיול מושלם .היה
אבל נשארה ערה מרצון טהור .אנחנו ממשיכים אצל סבא וסבתא כרגיל כמו כל שנה ,והפעם מתאים לקטנטנים שנהנו מהתצפית על אזור
ללכת ,גם אם המסלול משתנה ,גם אם לא הספקנו החלטתי להצטרף ללומדים של מתפללי בית המקדש ושיחקו בגן שעשועים הסמוך ,היה מרתק
הכול ,גם אם רק קראנו ולא הבנו .כי יש מישהו הכנסת של סבא .לקחתי את המחזור של מנהג למבוגרים ששמעו הדרכה מצויינת ,כי כשיש
שמכוון מלמעלה ויש תיקון ,וכל קריאה – גם אם עדות המזרח ,והתחלתי לקרוא את מה שקראו מדריך מעולה שמתאים את עצמו לכל סיטואציה
שם בתיקון ליל שבועות ,את הזהר הקדוש .כמובן אין מקום לטעויות ,ולבסוף ארוחת ערב מסורתית
בוסרית ומאוחרת – היא חלק ממנו. שלא הבנתי כלום אבל קראתי ,עד שבסוף נרדמתי של מעורב ירושלמי ,כך שכולם חזרו עייפים אך
על המחזור .בבוקר כשהתעוררתי ,התבאסתי מרוצים .היישר משם מיהרתי לפינה החמה -לערב
חג שבועות שמח ,עם לב נכון ,עם זיכרון ותקווה, שלא הצלחתי להישאר ערה כל הלילה ,אבל
ועם אהבה למסע כולו – כמו שהוא.
6גוש ארבע גליון | 446ג' סיון תשפ"ה | 30.5.2025