Page 6 - Gush451
P. 6
נטע בן שלום netaori@gmail.com # על הבמה
מנהלת אגף תרבות גוש עציון #קיבוץ מגדל עוז
חום
יולי
אוגוסט
וכל זה לצד פיוטים מסורתיים של סבא .מנעד "קסומה ומטאפורית" לעומת הצגה "מציאותית". שבוע שעבר היה שבוע כמעט שלם של חום
הגילאים )הבן דוד הכי גדול לצד הבת דודה הכי בעוד שאני נהניתי מההצגה הקסומה ,השטופה לא אמיתי ,כזה שאף מקום בארץ לא הכיר
קטנה( ,הסטטוס הדתי )מהצד החילוני ועד לצד במסרים ,עם תפאורה ותלבושות מרהיבות, כמותו ,נשברו שיאים בכל מיני מקומות עד
החרדי שהיה עם טלפון בלי וויז – ואגב הגיעו הבנים שלי התחברו דווקא להצגה המציאותית, כדי מצבי עלפון ויובש חריגים .אפילו אני לפני
באותו זמן( והמרחק הגיאוגרפי )שעתיים נסיעה שמספרת על ילד מפונה ועל ההתמודדות שלו שבוע ,מצאתי את עצמי כמעט מעולפת אחרי
מהצפוני ביותר ועד להכי דרומי שיש( היה גדול, ביום יום ,על החלום לחזור הביתה ועל יצירת שהשתתפתי בלוויה .הפעם לוויה מהסוג של דרך
החיים ,מבוגר שהיה חולה ,וכמה שאתה מבין שזה
אבל החיבור היה מדהים. קשרים נוספים ורכישת חברים חדשים. הסוף עדיין עצוב מאוד .קידוש החיים זה משהו
בסופו של דבר ,החום הקיצוני של הקיץ הוא זה גרם לי לחשוב על הפער בין צריכת התרבות שחזק מאיתנו ,ויש משהו בפרידה הזו שיוצר חלל
לא רק טמפרטורות שמטפסות לשיאים ,אלא האסקפיסטית הנוצצת לבין צריכת התרבות אמיתי .לא בכדי קוראים לנופל חלל ,על החלל
גם הזדמנות לעצור ,להתכנס ,להתחבר .הוא הפשוטה והאמיתית ,שבאה ממקום של צורך
מזכיר לנו שהחיים מתנהלים בין פרידות פשוט להתחבר .החכמה היא לדעת להביא גם שנשאר אחרי לכתו.
כואבות למפגשים מלאי חיים ,בין תרבות נוצצת מהתרבות הזו וגם השניה במינונים הנכונים ביום למחרת ,שהיה שיא החום וההמלצה היתה
ומדומיינת לבין סיפורים פשוטים ואמיתיים .בתוך והמדוייקים ,כי בסוף השנים שעוברות עלינו לא לצאת מהבית ,היה יום חשיפה של הצגות,
כל זה החום הגדול – של השמש ,של המשפחה, נותנות משמעויות שונות לתרבות .אם פעם ומצאתי את עצמי הולכת ברחובות תל אביב,
של התרבות ושל הלב – הוא זה שמחשל אותנו היינו באים להנות ולהשתחרר ,היום יש פה במה מהרכבת לתאטרון בשכונת התקווה ,כדי לבנות
ומעניק משמעות לימים שלנו .כי גם כשהקיץ
מכביד ,הוא משאיר אחריו לא רק יובש ,אלא להזדהות ,חוסן ולא מעט חיבור. מנוי תאטרון ילדים איכותי ומוקפד.
גם חיבור עמוק שממשיך ללוות אותנו .מאחלת ואם בחיבורים עסקינן ,אז בדיוק אני חוזרת השנה ,בניגוד לשנים קודמות ,לקחתי את שני
לנו שלקראת תחילתו של חודש אלול ,חודש ממפגש משפחתי של כל הדודים ובני הדודים הבנים שלי הנמצאים בגיל המנוי ,גם כדי לנצל
הרחמים והסליחות ,שבו דווקא החום יורד שלי .היו שם כאלה שלא ראיתי שנים רבות, את היום ליום כיף עם אמא ,אבל גם בין השאר
והרוחות הקרות מתחילות לנשוב -שנשמר את השנים עשו את שלהן וכל אחד סיפר על עצמו כדי לבחון את התגובה שלהם ולמדוד את ההנאה
החום האנושי ונתקרב יותר אחד לשני ובע"ה גם ומשפחתו .הדודות המופלאות שלי הכינו וההבנה שלהם את ההצגות .עד כמה שברור לי
תבשילים מבית סבתא והעלנו זכרונות נוסטלגים, שיש הבדל משמעותי בחוויה הצפייה בין המבוגר
לקב"ה. סיפורים ששמענו לראשונה על סבא וסבתא, לילד ,הפעם זה התחדד לי ממש כאשר היתה הצגה
6גוש ארבע גליון | 451כ"ט אב תשפ"ה | 23.8.2025
