Page 18 - Gushpanka341
P. 18
כוח על
החודש הגיעו בוגרי יחידות מיוחדות
מארה"ב לסייע ליישובי גוש עציון ,עוטף
עזה והצפון .פגשנו חמישה מהם ,אנשים
חדורי מוטיבציה ותחושת ערבות הדדית,
שחצו את האוקיינוס כדי להושיט יד.
קרני אלדד
40דקות לפני המתקפה ת עמותת הווטרנים של המארינס ויחידות מיוחדות אחרותא
של חמאס ,התכתבתי עם
איש הקשר שלי בנחל עוז של צבא ארה״בThe Overwatch Foundation” ,״ ,הקים
שיחת חולין סתמית .שעה מארק טרנר בימים בהם יצאה ארה״ב מאפגניסטן .בעת ההיא,
כשהטליבן החל להשתלט על המדינה ,חייהם של אלו ששיתפו פעולה עם
אחר כך הוא כבר נהרג האמריקאים היו בסכנה .מארק וחבריו עזרו להביא 13,000איש מאפגניסטן
לארה״ב ולהיקלט בה .מאז הם פועלים באזורי סכסוך ברחבי העולם
להשיג להם ציוד שקשה להשיג כאן ולעבוד יחד.״ כך התחילו חברי העמותה
להתנדב בעוטף עזה וראו כי טוב. ומביאים מניסיונם האישי כדי לסייע.
כשפרצה המלחמה באוקראינה ,חבר של מארק שנולד באוקראינה וחי
לאחר המפגש הראשוני ,חזרה החבורה הביתה ,גייסה תרומות ושבה בארה״ב ביקש לחזור למולדתו ולבדוק שמשפחתו בחיים” .אין לו ניסיון
לארץ במאי ושוב ביולי .הם פעלו בכפר עזה ,בארי ואפילו בבסיסי צה״ל צבאי ובאזור מתחוללת מלחמה איומה ,אז אמרתי לו שהוא לא יכול לעשות
באזור .בביקורם בקיץ החלה גם מערכת היחסים שלהם עם גוש עציון, את זה לבד .הצעתי שאאסוף כמה חברים ונבוא איתו ,וכך היה .כשהגענו,
כשביקרו בבסיסי צה״ל בחטיבה ובקידר” .שם פגשנו את עמית ברק ,תושב המפקד המקומי של הצבא האוקראיני שאל אם אנחנו יכולים לעזור .כמובן
שהסכמנו ואז גילינו מצב שקצת מזכיר את מה שהיה פה :מחסור בציוד
שדה בר ,שלקח אותנו לסיור בגוש והביא אותנו גם ליישוב שלו.״ שמנע מהחיילים להילחם בצורה יעילה .אז עשינו שני דברים :התחלנו
”ב 40 ,7.10-דקות לפני המתקפה של חמאס ,התכתבתי עם איש הקשר לאמן אותם והישגנו להם ציוד .בסופו של דבר נסענו הלוך ושוב שש פעמים
שלי בנחל עוז שיחת חולין סתמית .שעה אחר כך הוא כבר נהרג וכך גם
החבר שלנו מקיבוץ בארי .שניהם נרצחו בצורה ברוטאלית בעודם מגנים על למקומות שונים באוקראינה״ .נזכר טרנר.
הבית שלהם .רציתי לעלות על מטוס באותו רגע ולבוא ,אבל לקח לי כמה הניסיון שצברו באוקראינה עזר להם גם כאן ,אצלנו .טרנר ,יהודי ציוני,
הציע חודשים מספר לפני פרוץ המלחמה לחבריו לעמותה לבוא גם לישראל
ימים לאסוף ציוד וכח אדם. ולראות איפה ואיך אפשר לסייע” .עם כל הרצון הטוב ,אי אפשר פשוט
”כזכור ,בימים הראשון היה כאוס אדיר .כולם גויסו וכשדיברתי עם עמית להגיע עם המון ציוד מלחמתי ולהגיד ’הי! באתי לעזור!׳ צריך אנשי קשר
ולא היה לי את זה בישראל .הצלחנו ליצור קשר עם יט״ר ,יחידת טרקטורונים
ביטחונית הפועלת רבות בקיבוצי העוטף ,ומשם הכל נפתח.
”בהתחלה הם לא הבינו מה אנחנו עושים שם .האנשים כאן הם מדהימים
והצבא מעולה ,אנחנו לא יכולים לבוא ופשוט להגיד ’באנו להציל אתכם׳.
זה גם לא נכון .זאת לא הייתה הכוונה ולא רצינו שזה יראה ככה .רצינו
לגוש עציון גיליון | 341#ז׳ באדר א׳ תשפ״ד | 16.2.2024 18גוּשפנקה
הסיפור של ישראל
תש“ג-תשפ“ג