Page 22 - Gushpanka341
P. 22

‫רס״ב במיל׳‬

‫יובל ניר‬

    ‫הי״ד‬

‫אמרת שאתה מרגיש אשמה‬                                                      ‫על אלף איש השתתפו בלווייתו של רס״ב יובל ניר שנפל בקרבמ‬
     ‫שלא ירדת כבר בשמחת‬
                                                                          ‫ברצועת עזה‪ .‬יובל הוא בנם של עמוס ולצי מקיבוץ מגדל עוז‪,‬‬
  ‫תורה לבד עם הנשק להרוג‬                                                  ‫בעלה של אילה ואביהם של אלון‪ ,‬שחר‪ ,‬עופרי‪ ,‬יגל ורועי‪ .‬אלו‬
        ‫מחבלים‪ .‬עכשיו אתה‬
        ‫שליו‪ ,‬עשית את שלך‬                                                                                       ‫מקצת מההספדים שנאמרו בלוויתו‪:‬‬
                                                                          ‫נציג צה״ל‪ ,‬סא״ל גיא מידן‪” :‬נפלת כשהובלת את הפלס״ר להתקפה על‬
‫יובל הי״ד עם בתו‪ ,‬עפרי‬                                                    ‫בית מחבלים‪ ,‬בניסיון לחלץ את מפקד הצוות‪ .‬לאחר ההיתקלות הראשונה‪,‬‬
                                                                          ‫היה ברור שבבית מתבצרים מחבלים מצוידים היטב‪ ,‬הממתינים לצוות הבא‬
‫או על מה שעוד יהיה בלעדיך? איך מתרגלים שזה סופי? תודה להורים‬              ‫שינסה לטפס במדרגות הבטון הצרות‪ .‬למרות זאת לא הססת וכתמיד –‬
‫שלך שאתה קודם כל שלהם‪ .‬יצרתם פשוט פלא‪-‬אדם‪ .‬אני מקווה שהייתי‬
‫ראויה לך‪ .‬אתה בינתיים ממשיך איתנו‪ ,‬אנחנו לא משחררים כל כך מהר‪.‬‬                                       ‫פרצת בראש‪ .‬כל מי שהכיר אותך – לא הופתע‪.‬‬
‫ואתם‪ ,‬ילדים‪ ,‬נחזיק חזק חזק ביחד‪ .‬פעם אתם תמשכו אותי למעלה ופעם‬            ‫היה לך צחוק מוזר‪ ,‬משוגע כזה‪ ,‬שתמיד הדביק אחרים‪ .‬חיוך ואופטימיות‬
                                                                          ‫ללא גבול‪ .‬תמיד דחפת לפעולה‪ .‬היית אדם ולוחם ברוך כשרונות‪ .‬גם נהג‬
                                                              ‫אני אתכם‪.‬״‬  ‫מבצעי ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬גם קלע חד ומדוייק‪ ,‬גם נווט‪-‬על וגם אדם בעל‬
‫רונן ונדב אחיו‪” :‬אחי הגיבור‪ ,‬האמיץ‪ ,‬הלוחם‪ .‬במלחמה הזאת היינו כולנו‬        ‫ראייה מבצעית וטקטית מעולה‪ .‬ללא היסוס או פקפוק בצדקת המלחמה‪,‬‬
                                                                          ‫התגייסת בתחילת אוקטובר עם יתר חטיבת ‪ .646‬תמיד בחוד‪ ,‬תמיד מוביל‪,‬‬
  ‫בעזה‪ :‬ארבעה אחים וגיס‪ .‬אני מודה‪ ,‬לך פחות דאגתי‪ .‬המשך בעמוד ‪29‬‬
                                                                                                                              ‫תמיד בשפיץ המבצעי‪.‬‬
                                                                          ‫משפחה יקרה אני מבטיח שיובל לא נפל לשווא‪ .‬בבית מצאנו מטול‬
                                                                          ‫‪ RPG‬ובנוסף נשק אישי ורימונים‪ .‬גבורתם של יובל וחבריו הצילה רבים‬
                                                                          ‫ממארב שאמור היה להתרחש עוד באותו לילה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬לאחר שפונו‬
                                                                          ‫כולם‪ ,‬הרמתי את עיני‪ .‬שיירה ארוכה של צה״ל עשתה דרכה בכיוון הים‬
                                                                          ‫ובה כוחות רבים ומשאיות מלאות נשק‪ .‬מתוך הכאב הגדול עלתה ההכרה‬
                                                                          ‫שבזכות יובל נמנע אסון כבד ועצום‪ .‬בשמי ובשם חבריו הלוחמים אני נשבע‪:‬‬

                                                                                     ‫לא נשכח את יובל ונמשיך בלחימה עד הניצחון‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬״‬
                                                                          ‫עמוס אביו‪” :‬יובלי‪ ,‬בננו הבכור האהוב והמקסים כל כך‪ .‬אנחנו לא‬
                                                                          ‫מעכלים את הפרידה‪ .‬היית עבורנו מודל של לב ענק‪ ,‬ענווה‪ ,‬אנושיות‬
                                                                          ‫ואיכפתיות‪ .‬כולנו היינו תלמידיך‪ .‬נולדת בשמחת תורה ונפלת מות‬
                                                                          ‫גיבורים במלחמה שהתחילה ביום הולדתך‪ .‬יצאת למלחמה מתוך תחושת‬
                                                                          ‫שליחות והזדהות עמוקה‪ .‬הרגעת אותנו שאתה לא מעורב בקרבות הקשים‬
                                                                          ‫ושהגיבורה האמיתית היא אילה‪ .‬הצוואה שלך היא לבער את הפלגנות בעם‬

                                                                                                                         ‫ואנחנו נשתדל לעמוד בה‪.‬״‬
                                                                          ‫לאה אימו‪” :‬יובל שלי‪ ,‬שלנו‪ .‬כשקברתי את אבא ואמא שלי זה היה קשה‪,‬‬
                                                                          ‫אבל לקבור אותך זה לא הגיוני בשום צורה‪ .‬איך הסכמת להיכנס לארון הזה?‬
                                                                          ‫הרי לא הסכמת לעמוד שנייה בשקט‪ .‬בכל מקום שהגעת השרית שמחה‬
                                                                          ‫וצחוקים‪ .‬נלחמת להגיע הכי קרבי שאתה יכול‪ .‬השתדלתי לא לדאוג‪ ,‬אבל‬
                                                                          ‫בשבוע האחרון זה היה שונה כי ידעתי שאתה נכנס לחאן יונס‪ .‬התפללתי‬
                                                                          ‫בוקר וערב לה׳ שיחזיר אותך בריא ושלם‪ .‬הפעלתי גם את ההורים שלי שם‬
                                                                          ‫למעלה שיעשו כל מה שיכולים שלא יקרה לך כלום‪ .‬אני לא יודעת איך‬
                                                                          ‫לנחם אותך‪ ,‬אילה וחמשת הילדים המקסימים שלכם‪ ,‬כי אני לא יודעת איך‬

                                                                                            ‫לנחם את עצמי‪ .‬סיפרו לנו שנהרגת עם חיוך על הפנים‪.‬״‬
                                                                          ‫אילה‪ ,‬אשתו‪” :‬מאיפה מתחילים להתאבל? על מה שהיה ולא יחזור עוד‬

‫לגוש עציון‬        ‫גיליון ‪ | 341#‬ז׳ באדר א׳ תשפ״ד | ‪16.2.2024‬‬              ‫‪ 22‬גוּשפנקה‬

 ‫הסיפור של ישראל‬
      ‫תש“ג‪-‬תשפ“ג‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27