Page 12 - Gushpanka351
P. 12
אחד מהמזכירים אמר אוכל ת׳ראס
לי :״מה אכפת לך לקחת
הלוואות? לא אתה תחזיר איפה הכסף?
אותן.״ זו תפיסה מזעזעת
לאחרונה אושר תקציב המועצה.
מרגישים את השינוי .דבר שלישי ,כשאנחנו אנחנו צריכים להיזהר בכספי ציבור הרבה יותר. ראש המועצה מבקש להסביר
לוקחים הלוואה שיוצרת הכנסה ,בסוף יש מאיפה למיקום שלנו ביו״ש יש הרבה מאוד חסרונות איך הוא ייטיב עם התושבים
להחזיר את ההלוואה .ככה גם עומס הריבית לא מובנים ,למשל :מחנות צבא לא משלמים ארנונה, וההתיישבות ולמה הוא כל כך
בניגוד לישראל הקטנה ,קשה יותר להקים אזורי שמח שהוא עבר ברוב גדול
נוסק. תעסוקה כי השטח לא שלנו ,יש לנו הוצאות רבות
במקביל ,אנחנו כל הזמן מתייעלים .מחזור על ביטחון ,אנחנו קולטים משפחות צעירות רבות ירון רוזנטל
הפעילות של המועצה הוא כ 300-מיליון ש״ח, שצריך לבנות להן גנים ומעונות בשיפוי חלקי
וכשעובדים בסכומים כאלה – תמיד יברח כסף. בלבד ממשרדי הממשלה .אבל למרות כל זאת, ״כשביידן היה סנטור הוא
מנכ״ל וגזבר המועצה ממוקדים בנושא הזה היה אומר :׳אל תגיד לי מה
ואנחנו כבר רואים שינוי .הם עושים עבודה מאוד אנחנו יכולים להצליח. סולם הערכים שלך ,תראה לי
דבר נוסף :הארנונה לתושב בגוש עציון את התקציב שלך וככה אדע׳.
מאוד חשובה. גבוהה מאוד ולא רציתי להעלות אותה .לכן, ובאמת ,התקציב משקף את
אבל העיקר הוא הגדלת ההכנסות העצמיות מתוך שומרון ,בנימין ,הר חברון ואפרת ,אנחנו סולם הערכים ולאן הולכים ,ואיך אנחנו מממשים
וזה מה שמונח בבסיס התקציב .למרות שאנחנו המועצה היחידה שלא העלתה ארנונה למגורים
ביו״ש ,אין סיבה שגם בתחום זה לא נהיה לתושב מעבר למה שמשרד הפנים מחייב .אחת את האחריות שלנו כלפי שולחינו.
מהמובילים בארץ ,כי הפוטנציאל פה גדול מאוד הבעיות היא שאין לנו כמעט ארנונה עסקית. למועצות ביו״ש יש בעיה אינהרנטית של
ממספר סיבות :יש כאן אנשים ברמה גבוהה אנחנו במקום האחרון במועצות האזוריות בכל יכולת ניהול כלכלית משתי סיבות .ראשית,
מאוד ,המיקום שלנו מעולה ,שטח המועצה הארץ בהיבט זה .אז לא העלנו ארנונה ,אבל צריך ההכנסות של המועצה מורכבות מכמה דברים:
יחסית מצומצם (כלומר המרחק בין היישובים לראות מאיפה מביאים מקורות הכנסה .עומס כסף שאנחנו מקבלים ומיד מוציאים אותו ,כמו
קטן) ויש לנו את האתוס של גוש עציון ,שעוזר ההלוואות כל הזמן הולך ותופח ,כי אי אפשר משכורות לעובדי חינוך ,תקציבים מיוחדים
ממשרדי הממשלה (השנה הצלחנו להעלות
לנו גם בדבר הזה. להמשיך במגמה הזאת .אז מה עושים? במעט את התקציבים האלו ,אבל ההוצאות
אז מה עושים כדי לשפר את המצב הכלכלי? ראשית ,הגדלה והגברה של השתתפות גורמי עלו הרבה יותר) והכנסות עצמיות .ההכנסות
.1מגדילים את הארנונה העסקית ,כדי שמי חוץ .כלומר ,כשאנחנו עושים פרויקטים ,אנחנו העצמיות של מועצות אזוריות בישראל הקטנה
שישלם את עלות השירותים והפיתוח הם יכולים להביא כספים ממקורות חיצוניים .שנית, גדולות פי שתיים משל אלה ביו״ש .ובתוך יו״ש,
מיצוי תקציבים ממשרדי ממשלה .לשם כך אנחנו במקום האחרון ,כפי שניתן לראות בטבלה.
העסקים ולא התושבים אנו מעסיקים אדם שמתמקד בזה וכבר אנחנו בסופו של דבר זה מביא לרמת חיים נמוכה יותר,
.2מקדמים בנייה של אזורי תעסוקה בתוך
כי למועצה יש פחות כסף להשקיע בתושב.
היישובים ומחוץ להם .המשך בעמוד 14 שנית ,מצב זה גרם לנו במשך שנים לקחת
הלוואות רבות שהולכות וגדלות .אם ב2021-
ההלוואות היו בסכום של 13מליון ש״ח והיוו 13%
מהתקציב ,היום כבר מדובר ב 89-מיליון ש״ח,
שהם 33%מהתקציב .רשויות טובות לא מגיעות
לסכומים כאלה ,אלא אם כן מדובר בהלוואות
לפיתוח כלכלי ואז יש להן יכולת להחזיר אותן.
ההלוואות .זאת בעיה דרמטית.
כשהצגתי את התקציב בכנס מזכירי היישובים
האחרון ,אחד מהם אמר :״מה אכפת לך לקחת
הלוואות? לא אתה תחזיר אותן.״ אנו מכירים
את התפיסה הזאת ,אבל אותי היא מזעזעת ,כי
כמו שמוש אמר :׳העיקר הוא המפעל בו אנו
חיים׳ ,החיים האלה באים לשרת מטרות וערכים
הגדולים מהיום-יום שלנו ,ואם העיקר הוא
המפעל ,אז אי אפשר להכניס את המפעל לסחרור
של הלוואות וגם אי אפשר לקיים ככה מערכת.
לא ככה אנחנו מנהלים את משק הבית שלנו ולא
ככה אנחנו אמורים לנהל כספי ציבור .ההיפך,
גיליון | 351#כ״ג בשבט תשפ״ה | 21.2.2025 12גּושפנקה
