Page 31 - Gushpanka353
P. 31
– לכי ,תעשי את זה .יש לך את ברכתי׳ .הייתי המומה .זה כל מה שהייתי
צריכה .זאת הייתה הויזה שלי״.
הרב שפגש אותנו מתגיירים עובדים בשחור
אמר שהיהדות נקנית
צופיה ופנחס מסיימים את לימודי הרפואה ומתחתנים אזרחית .הם עורכים
בדם ,זיעה ודמע .לא חופה סמלית ,כי הם עדיין לא יהודים .שבעה חודשים לאחר מכן הם עולים
היה לי מושג כמה ארצה .״כמובן שהיו הרבה מכשולים בדרך .התקשינו למצוא תוכנית גיור
הוא צודק .אבל אם והיינו גם צריכים מכתב המלצה מרב הקהילה שלנו .כאמור ,לא היה רב
קהילה בהונדורס .נזכרנו בחזן שהייתה לו חנות לציוד רפואי ,אז הוא כתב
תשאלי אותי אם זה בשבילנו מכתב שאומר שאנחנו אוהבים את ישראל ,לומדים תורה ושהוא
היה שווה את זה –
אז כן .אם לא הייתי מכיר אותנו .וזה עבד .אין לי מושג איך ,אבל זה עבד״.
עושה את זה ,הייתי ואם זה לא מספיק ,נאסר על בני הזוג לעבוד בארץ .״לא יכולנו לעבוד
כרופאים ,כי הרבנות לא מאשרת ויזת עבודה למי שרוצה להתגייר .הגענו
מרגישה פספוס ממדינה מתפתחת ,ענייה מאוד .שם הרווחנו $500בחודש ולא היו לנו
כל החיים שלי
חסכונות ,אז נאלצנו לעבוד בשחור .עבדנו כמטפלים בקשישים ובניקיון״.
בסופו של דבר ,אם את במצוקה – אני אעשה כל מה שאני יכולה לעזור לך.
וזה קורה בישראל ,ולא בשום מקום אחר .אז אנחנו יודעים שאנחנו משפחה כלה בהריון מתקדם
גדולה ,וזה מה שיש לנו – אחד את השני .אני רואה שכל אחד ממש רוצה
להיטיב עם האחר .אני לא ראיתי את זה בחיים הקודמים שלי .כאן דואגים אחרי שנה הסתיים תהליך הגיור המפרך והשניים עלו לארץ באופן רשמי.
״הרב ,שפגש אותנו יום אחרי שנחתנו ,אמר שהיהדות נקנית בדם ,זיעה
ליתומים ,לאלמנות ,לרווקים ,לעניים .זה לא קורה באמריקה הלטינית. ודמע .לא היה לי מושג כמה הוא צודק .זה היה ממש קשה .אבל אם תשאלי
אותי אם זה היה שווה את זה – אז כן .אם לא הייתי עושה את זה ,הייתי
מרגישה פספוס כל החיים שלי״.
אחרי הגיור התחתנו פנחס וצופיה שוב ,והפעם כדת משה וישראל.
״זאת היתה חתונה כל כך מצחיקה! זאת היתה חתונה דתית ,הייתי בחודש
שביעי ולבשתי שמלה צנועה עם בטן של הריון .זה היה קורע״ ,היא מספרת
וצוחקת .אחרי החתונה הלכה צופיה לכותל והודתה לקב״ה שעזר לה
להגשים את חלומותיה .פנחס קיבל רישיון לעבוד ברפואה בארץ .הוא החל
לעבוד בנוירולוגיה ואז התגייס כרופא בבסיס הדרכה של צנחנים .אחרי
הצבא הוא החליט לעבור לרפואת משפחה.
העובדות הסוציאליות של הקשישים בהם טיפלו הפכו לחברות שלהם
והזמינו אותם לשבתות וחגים .הן הסבירו להם שבגלל שעלו לבד ,כדאי
שיגורו בקהילה תומכת .״לא הבנתי על מה הן מדברות ,עד שהגענו לנווה
דניאל .התושבים פה מדהימים! הם קיבלו אותנו כל כך יפה .חודש אחרי
שעברנו לנווה דניאל נולד הבן הבכור שלנו והיתה ברית כמובן .לא היה לנו
מושג מה צריך והקהילה ארגנה לנו הכל! זה היה מדהים״.
אם הייתי פוגשת את דניס הילדה, שיחה עם כוכבים
מה היית אומרת לה?
כשאני שואלת אותה למה החליטה לאמץ את הדת המושמצת בעולם ,היא
יש לי תמונה מאוד ברורה שלי מגיל בת :4גרנו בכפר ליד הבירה .היינו עונה בביטחון :״אני יודעת שבאופן היסטורי להיות יהודי זה לא קל .לקרוא
מוקפים בעצים ,בבית קטן ,עם חצר שבה היתה אבן גדולה .בלילה אהבתי למישהו ׳יהודי׳ יכול להיות אפילו מעליב .ידעתי את ההקשר ההיסטורי
לשבת על הסלע ולהסתכל על הכוכבים .זה היה עוצר נשימה .כשהייתי וראיתי שלמרות כל הקשיים מדינת ישראל קיימת ,עם ישראל חי והדת
נכנסת למיטה ,הראש שלי כאב ממש :מי ברא את כל זה? זה בטח לא בן והמסורת עדיין חזקות בעוד ששאר העמים כבר נמחקו .שאלתי את עצמי
אדם ,זה לא יכול להיות ישו .כל כך כאב לי לא להבין את זה .אם הייתי למה היהודים כל כך עקשנים למרות הקושי? הבנתי שזה כי הם יודעים למה
פוגשת היום את הילדה הקטנה ההיא ,הייתי אומרת לה :׳את צודקת!׳ זה הם חיים ולמה הם מתים .ששווה לחיות בשביל זה .ידעתי שאני רוצה את
בסדר לשאול שאלות .לפעמים האמת כואבת ,ובאמת כאב לעזוב את מה
שגדלתי איתו .להיות נוצרייה היה חלק גדול מהזהות שלי ,זה עיצב את זה בחיים שלי״.
הערכים הבסיסיים שלי .אבל אם יש שאלות מהותיות בפנים ,אסור לוותר היא מספרת בהתפעלות על האחוז הגדול של יהודים שקיבלו פרסי נובל,
רק כי זה נוח .למצוא את האמת זה כואב ,אבל אלו חיים ששווה לחיות .על על הרעיון המדהים של שבת ועוד ועוד .״אחרי ,7.10המשפחה שלי בקוסטה
ריקה והונדורס אמרה לי :׳את קונה כרטיס לך ולכל המשפחה ומגיעה הנה
אף הקשיים והמהמורות ,המסע הזה היה שווה. עכשיו׳! אבל ידעתי שאם אני הולכת למות ,אני רוצה למות כאן .ועוד דבר:
נכון ,יש הרבה חוסר הסכמות בעם שלנו ,אבל זה מה שקורה במשפחה.
גּושפנקה 31 גיליון | 353#י״ח באייר תשפ״ה | 16.5.2025
