Page 27 - Gushpanka357
P. 27
בחתונות היום מנהלת מרכז האומנים ,השקיעה המון כדי האומנים בתקוע .אחד האומנים הציע לקיים
רואים שינוי: שההרכב יפעל״ ,מעיד חבר .״הרכב של עשרה הופעה של אומני המוזיקה המזרחית של תקוע,
נגנים הוא אתגר לוגיסטי רציני ,אבל מה שמחזיק ויש לא מעט כאלה .המופע היה מאוד מוצלח,
אנשים מנגנים אותנו זה בעיקר האהבה לפרויקט ואחד לשני.״
בדרבוקה, ומשם התחיל להתגבש ההרכב .חיפשנו את
רוקדים האם לדעתכם יש צליל שמייחד הסגנון המוזיקלי שלנו והתחברנו יותר למוזיקה
ריקודים את המוזיקה המזרחית בגוש
השבטית ,הפשוטה ,ופחות למוזיקה הערבית
בדואיים ,ויש עציון לעומת ,למשל ,בתל אביב? הקלאסית .בהמשך הוצאנו קליפים ,הופענו
גם חתונות
בהן החתן ״בהחלט״ ,אומר זית .״הופענו בפסטיבל וקיבלנו הכרה ותמיכה ממשרד התרבות.״
הסופי ,שהוא פסטיבל שגם בו יש מוזיקה
עולה על גמל אתנית ,אבל יותר בהקשר של מוזיקת עולם, ״ההרכב משקף תופעה של הדור השני
המנותקת מהאדמה וההקשר .כשניגנו שם להתיישבות״ ,אומר זית .״אם הדור הראשון הגיע
ארץ הקדושה היה ׳בום׳ ,הקהל עף.״ הוא ממשיך :״אני
דאפה חושב שהייחודיות שלנו היא החיבור למקום, מתוך אידיאולוגיה ,הדור השני צמח מהשטח
לאדמה .המוזיקה שלנו מאד אותנטית .גם ואנשיו הרבה יותר מעורים במרחב .אנחנו
המפגש שלנו עם תושבי יהודה ושומרון שונה
מהמפגש עם תושבי מקומות אחרים בארץ: גדלנו לצלילי המסגדים של חברון ,הסתובבנו,
מול מתיישבים יש תחושה חזקה של זהות, ובאופן טבעי זה חילחל לתוך הזהות שלנו .כיום,
ואילו באזורים אחרים זו יותר תחושה של גילוי
תרבותי ופחות של חיבור ממשי לאדמה.״ רובנו מדברים ערבית כשפה שנייה ומבחינה
מוזיקלית מחוברים יותר לכלי הנגינה מהמזרח,
דבקה רפיח
דאפה ששייכים למרחב המקומי״ .חבר מוסיף :״אם
לפני 20-15שנה המוזיקה בחתונות הייתה
מאוד אשכנזית ,ישיבתית ואירופאית ,היום
רואים שינוי :אנשים מנגנים בדרבוקה ,רוקדים
׳דחייה׳ (ריקוד בדואי ,נ.פ ,).ויש גם חתונות
בהן החתן עולה על גמל .כמובן שזה ספקטרום,
אבל גם ביישובים מאוד בורגניים מבקשים
מאיתנו לנגן בחתונות .השינוי הוא בעומק.״
בסיס האם של ההרכב ממוקם בתקוע ,בו
מתגוררים רוב הנגנים בפרויקט ,ומרכז האומנים
בתקוע מהווה להרכב קורת גג .״תחיה גודינגר,
צילום :יונס אופרסקלסקי אביו של יהודה ,אמיל ז״ל ,נפטר בתחילת שנות חזון אחרית
ה90-׳ ,ולזכרו ייסד ילדיו את פסטיבל ׳אחרית הימים
גּושפנקה 27
הימים׳ – פסטיבל אינדי-יהודי .הפסטיבל, יהודה לויכטר הוא אמן יוצר בז׳אנר האינדי-
שנוסד בתחילת שנות ה ,2,000-מתקיים מדי יהודי .ההיסטוריה שלו שזורה בזו של גוש
שנה ומושך אליו אלפי מבקרים .על במותיו עציון :״סבי וסבתי הם ממקימי גוש עציון״,
הופיעו אומנים מהשורה הראשונה ,ובהם הוא מספר .״סבתי ,רחל דורון ,הייתה הקשרית
אהוד בנאי ,שולי רנד ,שי צברי ,קובי אוז ,לאה של משואות יצחק והיא זו שהכריזה ברשת
שבת ואריאל זילבר ,לצד אמנים מקומיים. הקשר ש׳מלכה נפלה׳ .בהמשך הם היו ממקימי
״כשהתחלנו את הפסטיבל ,המוזיקה היהודית משואות יצחק שבשפלה .אבי הגיע מהצד השני
המתחדשת הייתה בחיתוליה והפסטיבל נתן במה של העולם :הוא גדל בארה״ב והיה חלק מ׳ילדי
לאומנים כמו סיני תור ,ביני לנדאו ואהרון ויונתן
הפרחים׳ ,חזר בתשובה ,עלה ארצה והתחתן
רזאל״ ,אומר לויכטר .״לצד זאת ,הפסטיבל עם אמי .בשנות השמונים הם שבו לגוש עציון
הביא רוקנרול לגוש עציון וגרם למוזיקאים שהוקם מחדש והתגוררו באלעזר .הבית שלנו
רבים ,שחלקם מעולם לא חצו את הקו הירוק, היה חריג בנוף בתקופה זו של שנות השמונים:
להכיר את האזור ואף לעבור לגור בו.״ הוא היה מרכז נגינה ושירה בסגנון היפי״.
כיום ,לויכטר מתגורר ביישוב מרחבי דוד
וכאמור ,הוא בעצמו אומן יוצר .״בשנות ה90-׳
גיליון | 357#ט׳ בחשוון תשפ״ו | 31.10.2025

