Page 27 - Gushpanka357

‫בחתונות היום‬ ‫מנהלת מרכז האומנים‪ ,‬השקיעה המון כדי‬ ‫האומנים בתקוע‪ .‬אחד האומנים הציע לקיים‬
‫רואים שינוי‪:‬‬ ‫שההרכב יפעל״‪ ,‬מעיד חבר‪ .‬״הרכב של עשרה‬ ‫הופעה של אומני המוזיקה המזרחית של תקוע‪,‬‬
‫נגנים הוא אתגר לוגיסטי רציני‪ ,‬אבל מה שמחזיק‬ ‫ויש לא מעט כאלה‪ .‬המופע היה מאוד מוצלח‪,‬‬
‫אנשים מנגנים‬ ‫אותנו זה בעיקר האהבה לפרויקט ואחד לשני‪.‬״‬
‫בדרבוקה‪,‬‬ ‫ומשם התחיל להתגבש ההרכב‪ .‬חיפשנו את‬
‫רוקדים‬ ‫האם לדעתכם יש צליל שמייחד‬ ‫הסגנון המוזיקלי שלנו והתחברנו יותר למוזיקה‬
‫ריקודים‬ ‫את המוזיקה המזרחית בגוש‬
‫השבטית‪ ,‬הפשוטה‪ ,‬ופחות למוזיקה הערבית‬
‫בדואיים‪ ,‬ויש‬ ‫עציון לעומת‪ ,‬למשל‪ ,‬בתל אביב?‬ ‫הקלאסית‪ .‬בהמשך הוצאנו קליפים‪ ,‬הופענו‬
‫גם חתונות‬
‫בהן החתן‬ ‫״בהחלט״‪ ,‬אומר זית‪ .‬״הופענו בפסטיבל‬ ‫וקיבלנו הכרה ותמיכה ממשרד התרבות‪.‬״‬
‫הסופי‪ ,‬שהוא פסטיבל שגם בו יש מוזיקה‬
‫עולה על גמל‬ ‫אתנית‪ ,‬אבל יותר בהקשר של מוזיקת עולם‪,‬‬ ‫״ההרכב משקף תופעה של הדור השני‬
‫המנותקת מהאדמה וההקשר‪ .‬כשניגנו שם‬ ‫להתיישבות״‪ ,‬אומר זית‪ .‬״אם הדור הראשון הגיע‬
‫ארץ הקדושה‬ ‫היה ׳בום׳‪ ,‬הקהל עף‪.‬״ הוא ממשיך‪ :‬״אני‬
‫דאפה‬ ‫חושב שהייחודיות שלנו היא החיבור למקום‪,‬‬ ‫מתוך אידיאולוגיה‪ ,‬הדור השני צמח מהשטח‬
‫לאדמה‪ .‬המוזיקה שלנו מאד אותנטית‪ .‬גם‬ ‫ואנשיו הרבה יותר מעורים במרחב‪ .‬אנחנו‬
‫המפגש שלנו עם תושבי יהודה ושומרון שונה‬
‫מהמפגש עם תושבי מקומות אחרים בארץ‪:‬‬ ‫גדלנו לצלילי המסגדים של חברון‪ ,‬הסתובבנו‪,‬‬
‫מול מתיישבים יש תחושה חזקה של זהות‪,‬‬ ‫ובאופן טבעי זה חילחל לתוך הזהות שלנו‪ .‬כיום‪,‬‬
‫ואילו באזורים אחרים זו יותר תחושה של גילוי‬
‫תרבותי ופחות של חיבור ממשי לאדמה‪.‬״‬ ‫רובנו מדברים ערבית כשפה שנייה ומבחינה‬
‫מוזיקלית מחוברים יותר לכלי הנגינה מהמזרח‪,‬‬
‫דבקה רפיח‬
‫דאפה‬ ‫ששייכים למרחב המקומי״‪ .‬חבר מוסיף‪ :‬״אם‬
‫לפני ‪ 20-15‬שנה המוזיקה בחתונות הייתה‬
‫מאוד אשכנזית‪ ,‬ישיבתית ואירופאית‪ ,‬היום‬

‫רואים שינוי‪ :‬אנשים מנגנים בדרבוקה‪ ,‬רוקדים‬
‫׳דחייה׳ (ריקוד בדואי‪ ,‬נ‪.‬פ‪ ,).‬ויש גם חתונות‬

‫בהן החתן עולה על גמל‪ .‬כמובן שזה ספקטרום‪,‬‬
‫אבל גם ביישובים מאוד בורגניים מבקשים‬
‫מאיתנו לנגן בחתונות‪ .‬השינוי הוא בעומק‪.‬״‬

‫בסיס האם של ההרכב ממוקם בתקוע‪ ,‬בו‬
‫מתגוררים רוב הנגנים בפרויקט‪ ,‬ומרכז האומנים‬

‫בתקוע מהווה להרכב קורת גג‪ .‬״תחיה גודינגר‪,‬‬

‫צילום‪ :‬יונס אופרסקלסקי‬ ‫אביו של יהודה‪ ,‬אמיל ז״ל‪ ,‬נפטר בתחילת שנות‬ ‫חזון אחרית‬
‫ה‪90-‬׳‪ ,‬ולזכרו ייסד ילדיו את פסטיבל ׳אחרית‬ ‫הימים‬
‫גּושפנקה ‪27‬‬
‫הימים׳ – פסטיבל אינדי‪-‬יהודי‪ .‬הפסטיבל‪,‬‬ ‫יהודה לויכטר הוא אמן יוצר בז׳אנר האינדי‪-‬‬
‫שנוסד בתחילת שנות ה‪ ,2,000-‬מתקיים מדי‬ ‫יהודי‪ .‬ההיסטוריה שלו שזורה בזו של גוש‬
‫שנה ומושך אליו אלפי מבקרים‪ .‬על במותיו‬ ‫עציון‪ :‬״סבי וסבתי הם ממקימי גוש עציון״‪,‬‬

‫הופיעו אומנים מהשורה הראשונה‪ ,‬ובהם‬ ‫הוא מספר‪ .‬״סבתי‪ ,‬רחל דורון‪ ,‬הייתה הקשרית‬
‫אהוד בנאי‪ ,‬שולי רנד‪ ,‬שי צברי‪ ,‬קובי אוז‪ ,‬לאה‬ ‫של משואות יצחק והיא זו שהכריזה ברשת‬

‫שבת ואריאל זילבר‪ ,‬לצד אמנים מקומיים‪.‬‬ ‫הקשר ש׳מלכה נפלה׳‪ .‬בהמשך הם היו ממקימי‬
‫״כשהתחלנו את הפסטיבל‪ ,‬המוזיקה היהודית‬ ‫משואות יצחק שבשפלה‪ .‬אבי הגיע מהצד השני‬
‫המתחדשת הייתה בחיתוליה והפסטיבל נתן במה‬ ‫של העולם‪ :‬הוא גדל בארה״ב והיה חלק מ׳ילדי‬
‫לאומנים כמו סיני תור‪ ,‬ביני לנדאו ואהרון ויונתן‬
‫הפרחים׳‪ ,‬חזר בתשובה‪ ,‬עלה ארצה והתחתן‬
‫רזאל״‪ ,‬אומר לויכטר‪ .‬״לצד זאת‪ ,‬הפסטיבל‬ ‫עם אמי‪ .‬בשנות השמונים הם שבו לגוש עציון‬
‫הביא רוקנרול לגוש עציון וגרם למוזיקאים‬ ‫שהוקם מחדש והתגוררו באלעזר‪ .‬הבית שלנו‬
‫רבים‪ ,‬שחלקם מעולם לא חצו את הקו הירוק‪,‬‬ ‫היה חריג בנוף בתקופה זו של שנות השמונים‪:‬‬

‫להכיר את האזור ואף לעבור לגור בו‪.‬״‬ ‫הוא היה מרכז נגינה ושירה בסגנון היפי״‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬לויכטר מתגורר ביישוב מרחבי דוד‬
‫וכאמור‪ ,‬הוא בעצמו אומן יוצר‪ .‬״בשנות ה‪90-‬׳‬

‫גיליון ‪ | 357#‬ט׳ בחשוון תשפ״ו | ‪31.10.2025‬‬