Page 31 - Gushpanka341

‫גוש ארבע‬ ‫נעים מאו‬
‫שמי שיתגריןד‪,‬גובינאהני מטפלת ברקע מסיחה את הדעת וזה יכול להשפיע הסחת דעת‪ .‬אבל במקרה הזה‪ ,‬הזמן שלי היה‬
‫מוגבל ולא יכולתי לחכות שהמציאות תסתדר‬‫באופן משמעותי על איכות התמונה‪ .‬במקרה זה‪,‬‬
‫באופן הרמוני‪ ,‬אז צילמתי את שתי האפשרויות‬‫ההחלטה מסתכמת בסופו של דבר במה חשוב לך‬ ‫בשיאצו ורפלקסולוגיה‬

‫ואני אמשיך לערוך ולראות איזה מהם אנימתי אלמד לאגף לשירותים ברתיים‬
‫אוהבת יותר‪ .‬אשמח לשמוע מה אתם חושבים‪.‬לבחור נכון‬

‫‪054-5932049‬דרושים‪/‬ות‬
‫‪Rebecca.kowalsky@gmail.com‬‬
‫‪ – Images Through Time‬רבקה‬

‫קובלסקי צילום אומנותידרושים‪/‬ות‬
‫@‪RebeccaKowalskyFineArt‬‬

‫‪rebeccakophoto‬עו"ס חוק נוער‬
‫הגעתי מקרית שמונה‪ ,‬ליישוב המקיוסתיר‪.‬םהתמונה עם אור טוב יותר עשויה להיראות‬

‫אלון שבות )שלא מפסיק להאיר פנמיוםשכת יותר בהתחלה‪ ,‬אבל האובייקט המסיח‬

‫רב וקלהענטתוןףקואובלתנסוקביימים המאתגרים האאתלההד!!ע(ת עשוי להוריד מההשפעה הכוללת של‬

‫צילמתם המון תמונות ועכשיו צריך לבחור את התמונה‪ .‬מצד שני‪ ,‬התמונה עם אור פחות מחמיא‬

‫הטובה ביותאר‪.‬ניאיךמעזושמייםנאהת זאה?תמהכןהנשיקשויליםם ונ ועמירטויבתלאובייקט אולי חסרה את אותה משיכה‬
‫אבל היא אינה מכילה אלמנטים‬ ‫לשיקעחבזתרעובתלחנבושחבליוןברלחתאותרהה?הגתיהמושענאפוהועהלהרהטקוכפובבללהללקתביוסשטוילתרלהפוותחגמליושנוההבשיאוומיחזצסוסיוארחוילניםו‪.‬תת‪,‬‬
‫לשתי האפשרויות יש מספר יתרונות‬
‫ועכשיו עליכם לקבוע לאילו גורמים‬
‫על הצופה‪ .‬הבביקטוליבנישתקיההתממונותות‪:‬קבהעודכאשןאורביישיושב‪.‬משקל רב יותר למטרות שלכם‪ .‬לפעמים‬
‫טוב הואהחיוטניי‪,‬פנווכלחותב ששילאאוצבוייקנטע)ששלהא שביילך(בושאפמשלראל‪.‬חכות לתנאים האידיאליים – אור וחוסר‬

‫עו"ס ‪5%‬ח‪7‬ומשקרהנוער‬ ‫רך ה יפולים תקבלנה‬

‫‪75%‬‬ ‫רגע של נשימה פנימה שתזכיר‬
‫לנו את המעיין הפנימי שבתוכנו‬

‫עעוו"" ‪%‬ס‪%‬ס‪1-10000‬מ‪5-‬מ‪775‬שמששפרפהחחוותת‬ ‫מוזמנות בשמחה‬

‫‪ 052-4282104‬שירן‬

‫על העם שלנו‪ ,‬על המדינה שלנו‪ ,‬על ההמשכיות שלנו‪ .‬אני אומר את זה‬ ‫המשך מעמוד ‪ 20‬שהוא מאוד אהב‪ .‬הוא הלך למילואים בשמחה‪ .‬כשירד‬‫* כולל עיצוב * לא כולל מע"מ‬

‫לפוליטיקאים‪ ,‬מקבלי ההחלטות ולחיילים שמגיעים הנה‪ .‬מי שמכיר אותיעעוו""סס‬ ‫מהגזרה הצפונית לעזה אמרתי לו שזה יותר מסוכן‪ ,‬והוא ענה לי שלזה בדיוקצריך להדפיס‬
‫הם התאמנו‪.‬‬
‫יודע שיש לי כתפיים רחבות‪ .‬עכשיו‪ ,‬ברגעים האלה‪ ,‬האבל שלנו רק מתחיל‪,‬‬ ‫”כשהתאספנו ביום שלישי‪ ,‬אחרי שקיבלנו את הבשורה‪ ,‬אמרתי לילדים‬

‫אבל אנחנו חזקים‪ ,‬ואנחנו אוספים את עצמנו ומספקים לצבא שקט להמשיךממייצווייזככווייוותת‬ ‫‪0‬ח‪1‬גוגשבמשבפדמבאלונוווילהנדטקייכיו‪5‬וכסבמית‪A‬תבצ‪,‬הירד‪₪‬האבשנזכימהלטגוירארפהמפגוהתב‪.,‬שהוככםא‪,‬וששיתנכיךכש‪.‬נכשסאנללמוורכלשתזךיהההלמברההבשםםהבישהבעינהיוייולבמםאאושואקפנתוטחחונהרובגראעמיחשדלתולעחנבמוימקיםרשםיבמ‪,‬כחושיילהשרתלגסמהייייאכוווסןדתו‪ 199‬פנ סים‬
‫לעבוד‪ .‬אין אפשרות אחרת‪ ,‬זאת מלחמה על קיומנו‪.‬״‪ 5500%%‬משרה‬
‫שאנחנו נהיה מאלו שמשלמים את המחיר הזה‪ ,‬וזה בסדר‪ ,‬אנחנו נלחמיםאנחנו כאן בשבילך‬
‫לפני חודש הגיעו אריאל וספיר אשתו לבית ההורים עם מגנט עליו‬
‫צילום אולטרסאונד של הנכד העתיד להיוולד בעוד שלושה חודשים‬ ‫המשך מעמוד ‪ 21‬פנימה‪ .‬ואז‪ ,‬באחת לפנות בוקר‪ ,‬הגיעו מהצבא והודיעו‬
‫והכיתוב ”לסבא וולי״‪” .‬הילד הזה יוולד וידע מי היה אבא שלו‪ .‬הוא יגדל‬ ‫לנו שהוא נפל‪.‬״‬

‫לתוך המשפחה הזאת ויהיה עטוף״‪ ,‬מספר וולי בחיוך שבור‪.‬‬ ‫יוכבד ספגההזחידנומךנויהתודלילצמייונדיהבבמיתשמהוערויהתיבתפרבו‪.‬ת”חמוצםע‪.‬ירותי רציתי‬

‫ישראל מדהימה‪ ,‬אין כמוה בעולם‪ .‬למרות שלא נולדתי פה אני שייכת לפה‪.‬עו"ס צעירים‬ ‫ל•עלוקתבללוארתץ יעושרסאקל‪ .‬זפהטוברא •מהחחינשוךבונמיהוהותרי•ם‪.‬הזהםמנלוימתדועאבוותנדוהמסורת‬
‫ו•היהסטצורעיוהתיהומדיחית‪.‬ר •תמיתדעוהאדומנתתימשאשגולורחבי•שרבואנלי וםשהלילמדיסםעשדוליתיגדלו‬
‫להיות יהודים זה לא פשוט‪ .‬לחיות בארץ ישראל זה לא פשוט‪ .‬אנחנו צריכיםעו"‪00%‬ס‪ 75-1‬עירים‬ ‫כאן‪ .‬בכלל לא חשב •תי עחלשהבמוצניבוהתביטמחוסנ‪/‬יקאובעללההסכנות‪ ,‬רק על זה שארץ‬

‫לשלם מחיר כבד‪ .‬אבל למרות הכל אנחנו לא הולכים לשום מקום‪ .‬זאת‪ 75-100%‬משרה‬ ‫המשך מעמוד ‪ 22‬היית אחד הלוחמים הטובים ביותר ביחידה‪ .‬היית‬
‫הארץ שלי‪.‬״‬ ‫אגדה‪ .‬בסיירת הייתי ’אח של יובל׳‪ .‬נלחמת גם בעצמך כל יום להיות יותר‬

‫להצ רף לצוות מנצ‬ ‫הטונבבש‪.5‬מעכיקנו‪A‬לאתלח‪,,‬מגה‪4‬דרויארתו‪A‬דח‪,‬םגולשתמוא‪:‬חתב”יהלויב‪0‬בםמ‪2‬כי‪,,.2‬רלגעש‪6‬י‪,0‬כלכ‪5‬שי‪0,‬שימי‪,1‬ואואח'חשתאימתהההבכששולעללרו‪.‬י‪2‬אבו‪,‬נתיוח‪/‬יערלרידד‪3‬שיהתתםתבכאבשתרמחקשבתלטשךלנ‪.‬תמימ״ועחםרתתסוהאגויתיובדוגםרםללהיללםמבלדחעמהם‬
‫אתמול בלילה דמיינתי עוד שיחה אחרונה איתך‪ .‬דמיינתי שאתה מדבר איתירמה מקצועית גבוהה‬
‫ארורה נולדת שוב‪ ,‬הפעם בלי גוף‪ .‬הנשמה שלך נכנסת הכי מאיר ועמוקגושארבע‬
‫בעדינות ואומר לי‪’ :‬הכל בסדר‪ ,‬זאת זכות׳‪.‬״‬
‫שיש‪ .‬רצית לסלק את החושך‪ .‬בשיחה שלך בין היציאות הרגעת‪ .‬נאחזתי בזה‪.‬‬
‫שחר‪ ,‬ביתו‪ ,‬בת ‪” :7‬לאבא‪ ,‬אני כל כך עצובה שלא אוכל לראות אותךאפשרות ליום עבודה מהבית‬
‫‪info@gush4.co.il‬‬
‫יותר‪ .‬תמיד לימדת אותנו להיות ילדים טובים‪ ,‬לפעמים הצליח לך ולפעמים‬
‫לא‪ .‬בימי שישי לקחת אותנו לטיולים גם כשלא רצינו‪ .‬תמיד בסוף נהנינו‪.‬‬

‫במעיינו‪l‬ת‪.i‬הכ‪g‬רח‪r‬ת‪.o‬את‪n‬כו‪o‬ל‪i‬נו‪z‬קל‪t‬והי‪e‬כנס‪ -‬לל‪h‬מי‪s‬דםו‪u.‬אאנ‪g‬יל‪:‬א@תג‪y‬עג‪b‬ע‪li‬לנס‪a‬יעו‪m‬ת איתך‪,‬‬

‫למרות שהתו‪l‬ו‪i‬כ‪.‬חנ‪g‬ו‪r‬על‪.o‬הש‪n‬ירי‪io‬ם‪z.‬א‪t‬ני‪e‬או‪-‬הב‪h‬ת‪s‬או‪u‬תך‪g‬מאו@ד‪y‬מ‪b‬או‪li‬ד‪.‬״‪ma‬‬

‫גוּשפנקה ‪29‬‬ ‫גיליון ‪ | 341#‬ז׳ באדר א׳ תשפ״ד | ‪16.2.2024‬‬ ‫לגוש עציון‬

‫הסיפור של ישראל‬
‫תש“ג‪-‬תשפ“ג‬