Page 26 - Gushpanka343
P. 26
עבודה ערבית
מאז 7.10מארג היחסים העדין בינינו לבין שכנינו הערבים קרס ,דבר המשפיע על
היבטים רבים בחיינו .נדמה שההשפעה המהותית והנרחבת ביותר היא הכנסת עובדים
פלסטינים ליישובים ,בעיקר לבנייה אך גם לעבודות אחרות כמו תחזוקה וניקיון .גם
כיום ,לאחר שצה״ל התיר כניסת פועלים אלה ,קהילות רבות ניצבות בפני הדילמה האם
לאפשר כניסת פועלים אם לאו .ביישובים רבים הדיון סוער ואמוציונלי.
קרני אלדד
יש לי שלוש בנות מתבגרות. ביום שיחזרו לכאן הפועלים וההגמ״ר יצא ,הביטחון האישי שלי“
אני כל כך שמחה שהן יכולות
לעבור בשקט ליד אתר בנייה ושל ילדי יפגע מאוד .רוב שעות היום יהיו פה כמה מאות פועלים
פלסטינים ,שכ 82%-מהם תומכי חמאס ותומכי טבח שמחת תורה,
בלי שיקבלו מבטי זימה גם בשעות שהרבה מאוד ילדים במסגרות ביישוב .אתם סבבה עם זה? אני
ממש ממש לא״ ,כתב יאיר וכטל ,תושב תקוע ,בעמוד הפייסבוק של היישוב.
אסור לעצור את בניית ההתיישבות“ .יש כאן פרויקטים גדולים שנתקעו. “ממעוף הציפור ,המלחמה בינינו לא החלה היום .היא רק עברה איזה רף.
יש משפחה שפירקה את הגג יומיים-שלושה לפני ה ,7.10-מאז הגשם הציף קוראים לזה אצל השכנים שלנו “מוקוואמה״ – התנגדות – שדומה במצלול
את הבית והמשפחה משלמת גם שכירות וגם משכנתא .אני בעד להתנתק, שלה מאוד למילה ‘קוממיות׳ .הם למדו זאת מאיתנו .אנחנו סיימנו את
אבל אין חלופה! המדינה לא עוזרת ,ואם היא תעזור זה יהיה רק לקבלנים
הגדולים .החלופה היא ערבים ישראלים ,שנכנסים באופן חופשי בלי פיקוח מלחמת השחרור ,הם רק התחילו.
ובלי שמירה והם יכולים להגיע לבריכת השחייה בנוקדים או לשכשוכיות, “בזמן שהם נלחמים ,אנחנו משדרגים את איכות החיים שלנו פה לגן עדן
ולדעתי הם מסוכנים יותר מערבי פלסטיני שאני יכול לשמור עליו ולפקח בעזרתם האדיבה של מבקשי נפשנו ,וחולמים על דו קיום הרמוני ושלום
עליו״ ,הוא אומר בהתרגשות“ .אני גר כאן 30שנה ולא היה כאן אף פעם כלכלי בעת שהם עובדים לפי תוכנית סדורה ומגיעים להישגים ומביאים
אותנו גם להקים עוד ועוד פינות זיכרון .כשאתה בונה בית עם מי שחרט על
פיגוע בתוך היישוב .הפועלים האלה באו להתפרנס ,לא לרצוח.״ דגלו מלחמה מאוד סבלנית ונחושה נגדך ,אתה מממן את המלחמה בך .חיינו
בהכחשה .התעוררנו .לא כולנו ,אבל רבים .ואנחנו מבקשים לומר :לא עוד.
כמה זה עולה לנו “האם אנחנו מוכנים לחזור לחיות את חיינו מתוך ערכי התיישבות ואחיזה
בקרקע ,להבין שאנו נלחמים על קיומנו ולהבין שהחלום הנדל״ניסטי שחיינו
הסוגיה הזו ,המסעירה יישובים נוספים בגוש ,נוגעת בארבעה היבטים ,חלקם הפכו להיות בעשרות השנים האחרונות שינה מעט כיוון בשנה האחרונה?
רציונליים ,חלקם אמוציונליים :ההיבט הביטחוני הוא לכאורה פשוט ,אך הפתרונות בוא יבואו בסבלנות ,אמונה ויוזמה .אבל הפתרון לא יבוא אפילו
מתלווה אליו גם תחושת הביטחון הסובייקטיבית .כלומר ,גם אם תתוגבר רגע אחד לפני שנהיה בהכרה ברורה לגמרי שאנחנו בבעיה .כל רגע נוסף
האבטחה של הפועלים ,תוקם גדר סביב לפרויקט הבנייה ,יהיה שאטל של תלות בהם מרחיק אותנו מההכרה הזאת .אם לא עכשיו אימתי? אנחנו
שיסיע את הפועל מכפרו ועד לעבודה וכולי ,עדיין יהיו תושבים שירגישו
עומדים בתוך הזדמנות של רגע ,והרגע הזה לא יחזור.״
חוסר ביטחון ,במיוחד לאחר ה.7.10-
מבחינה כלכלית ברור שעבודה עברית יקרה יותר מזו הנעשית ע״י באו להתפרנס ,לא לרצוח
פועלים פלסטינים .ההשלכות הכלכליות פוגעות רק באלו המבקשים לבנות
גם ביישוב השכן ,נוקדים ,הרוחות בנושא סערו .באסיפת חברים שהתקיימה
הוחלט ,כמו בתקוע ,לא להכניס פועלים פלסטינים באופן גורף ומיידי
ובמקביל להקים ועדת חריגים שתשקול מקרים ייחודיים לגופם .האדריכל
מיכאל בן סימון ,חבר ועדת ההיגוי בנוקדים ,טוען שכל עוד אין חלופות
גיליון | 343#ד׳ בניסן תשפ״ד | 12.4.2024 26גּושפנקה