Page 30 - Gushpanka343

‫שרד כדי לספר‬

‫לרגל יום השואה יצאנו לפגוש את יהודה פרנקל‪,‬‬
‫שורד שואה החי בינינו‪ ,‬ולקבל פרספקטיבה‬

‫הדור שלי נולד בתקופה הכי‬ ‫הודה פרנקל היה בן ארבע כשפרצה מלחמת העולם השנייה‪ .‬הוא גדלי‬
‫גרועה מאז שהעולם קיים‪.‬‬
‫יותר גרועה מחורבן הבית‬ ‫בטרנסילבניה‪ ,‬בעיירה קלוז׳‪ ,‬שלפני המלחמה היתה בשטח הונגריה‬
‫ואחריה עברה להיות תחת שלטון בולגרי‪ .‬הוא בא ממשפחה דתית‬
‫עובר לצד השני של המדרכה‪.‬״‬ ‫שמנתה ‪ 12‬נפשות‪ ,‬שבע בנות ושלושה בנים‪ .‬בבית דיברו הונגרית ויידיש‪.‬‬
‫אבא של יהודה ואחיו המבוגר נלקחו לעבודות כפייה‪ .‬היו כאלה שנלקחו‬ ‫פרנקל בן ‪ 89‬היום‪ ,‬גר בנווה דניאל‪ ,‬אלמן טרי (“היינו ‪ 62‬שנה יחד״)‪ ,‬אב‬
‫ולא חזרו‪ .‬למזלה של משפחת פרנקל‪ ,‬האב והאח חזרו‪ .‬בשבת אחת יצאו כמה‬
‫בחורים יהודים לטיול ביער‪ .‬הם לא רצו שילדים קטנים יבואו איתם‪ ,‬אבל‬ ‫לשלוש בנות וסב לנכדים רבים‪.‬‬
‫יהודה ואחיו התאום‪ ,‬פרץ‪ ,‬הצטרפו בכל זאת‪ .‬לפתע פרץ נעלם‪ .‬החבורה‬ ‫הזכרונות של יהודה מהתקופה של לפני המלחמה מעורפלים‪“ .‬אני זוכר‬
‫התפצלה וחיפשה אותו במשך שעות ארוכות‪ .‬לבסוף הוא נמצא כשהוא‬ ‫שהייתי ילד היה משטר פאשיסטי שרדף את היהודים‪ .‬אני זוכר שהיה רב‬
‫שרצו לתפוס אותו‪ .‬לאבא שלי היתה חנות נעליים והוא ברח דרך החלון של‬
‫מדמם מראשו כי גויים תפסו אותו ותלשו את פאותיו‪.‬‬ ‫החנות‪ .‬תפסו אותו‪ ,‬תלשו לו את הזקן והרביצו לו‪ .‬אני זוכר גם שבשנת ‪1939‬‬
‫“היה לנו מאוד קשה‪ .‬לא רחוק מאיתנו‪ 30-20 ,‬ק״מ‪ ,‬היה כפר בשם‬ ‫או ‪ 1940‬אספו את כל היהודים מכל האזור והכניסו אותנו למחנה שאני לא‬
‫שרמש‪ .‬שם אספו את כל היהודים לבור והרגו אותם‪ .‬תראי איך זה‪ :‬בכפר‬
‫שלנו השאירו בחיים ובכפר השני הרגו את כולם‪ .‬במקרה גיסי ואימו לא היו‬ ‫זוכר את שמו‪.‬״‬
‫באותו הזמן בכפר והם היחידים שנותרו בחיים מהמשפחה שלהם‪ .‬את כל‬
‫פאות של דם‬
‫השאר השמידו‪.‬״‬
‫“לעיר הקרובה קראו טורדה והיא היתה בגבול בין רומניה להונגריה‪.‬‬
‫טרמפ על זחל״ם‬ ‫גרנו שם תקופה מסוימת‪ ,‬עד שיום אחד אבא שלי חזר מבית הכנסת ואמר‬
‫שהגרמנים נכנסו לעיירה ואנחנו מוכרחים לברוח‪ .‬העלנו מה שיכולנו על‬
‫בתום המלחמה‪ ,‬בשנת ‪ ,1945‬ניסתה משפחת פרנקל לחזור לטורדה‪ .‬כמובן‬ ‫עגלה של גוי ונסענו לתחנת הרכבת‪ .‬שם היה כאוס גמור‪ ,‬כולם בכו וצעקו‬
‫שלא היתה תחבורה סדירה לעיירה‪ ,‬אך אביו של יהודה הצליח לשכנע חייל‬ ‫כמו בסצנה מ׳חלף עם הרוח׳‪ .‬היה שם אדמו״ר שקיבל התקף לב ומת והבנים‬
‫רוסי לקחת אותו וארבעה מילדיו בטרמפ על זחל״ם‪ .‬יתר המשפחה הצטרפה‬ ‫שלו חזרו עם הגופה לעיירה כדי לקבור אותו‪ ,‬למרות הסכנה שהגרמנים‬
‫בהמשך‪ .‬בדרך עלו עוד פליטים על הזחל״ם והבלמים התקלקלו‪“ .‬אבא‬
‫שלי ניסה להוציא אותנו מהזחל״ם‪ ,‬אבל הוא נפל בעצמו והזחל״ם המשיך‬ ‫יתפסו וירצחו אותם‪ .‬בסוף הם ניצלו והקבר עודנו שם‪.‬‬
‫להתדרדר בירידה‪ .‬כל הנוסעים צעקו‪ ,‬חלקם נפלו‪ ,‬חלקם נהרגו‪ .‬בסוף בסוף‪,‬‬ ‫הגרמנים הפציצו את תחנת הרכבת ואת האנשים שבה‪ .‬הרבה אנשים‬
‫כשנגמרה הירידה והתחילה העלייה‪ ,‬הזחל״ם נעצר ואבא שלי הגיע בריצה‪.‬‬ ‫נהרגו‪ .‬אני זוכר ילד בגילי בערך שניסה להגן על עצמו והסתתר מתחת‬
‫לרכבת‪ .‬הידיים שלו היו על פסי הרכבת והרכבת התחילה לזוז וחתכה לו‬
‫את כל האצבעות‪ .‬זה חרוט לי בראש כאילו זה היה אתמול‪ .‬אנחנו עלינו על‬
‫הרכבת שנסעה לתוך רומניה‪ .‬ברחנו והגענו לעיירה סיביו‪ ,‬שם היתה קהילה‬
‫יהודית שעזרה לנו עד סוף המלחמה‪ .‬פחדנו נורא מהגויים‪ .‬כשהלכתי‬
‫במדרכה וראיתי ‘שקוצים’‪ ,‬גויים צעירים שתמיד היו מרביצים לנו‪ ,‬הייתי‬

‫גיליון ‪ | 343#‬ד׳ בניסן תשפ״ד | ‪12.4.2024‬‬ ‫‪ 30‬גּושפנקה‬