Page 28 - Gushpanka343

‫כרמי צור‪ .‬צילומים‪ :‬יעקב לוין‬ ‫נוקדי שאול‪ .‬חלק ניכר מפיתוח השטחים הציבוריים נעצר בשל המחסור בפועלים‬

‫שניהם פיקוח נפש‬ ‫אבל יש שכונה של ‪ 170‬משפחות שעדיין לא גרות ביישוב וקבלת החלטה‬
‫בלעדיהן לא כל כך מכבדת אותן‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אנחנו יודעים שיהיו השלכות‬
‫לאחר ההצבעה בתקוע‪ ,‬סיכם יאיר וכטל‪“ :‬קהילת היישוב הכריעה שפניה‬ ‫כלכליות למהלך זה‪ ,‬אבל עדיין לא מבינים את סדר הגודל שלהן‪ .‬אז בינתיים‬
‫להיפרדות מעבודה עם פועלים פלסטינים בתוך תקוע‪ ,‬למעט פרויקטים‬
‫שתקועים באמצע תהליך בנייה‪ .‬אני שמח על ההחלטה הזאת‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫אנו לומדים את המצב ולא מקבלים החלטות גורפות וארוכות טווח‪.‬״‬
‫באמת חוגג אותה‪ .‬כי יש אנשים שיקרים לנו‪ ,‬שמחכים שנים רבות לבנות את‬ ‫אבל יש יישובים שאצלם מעולם לא הועסקו פלסטינים‪ ,‬בת עין למשל‪.‬‬
‫ביתם ועכשיו יצטרכו לחכות עוד או לשלם מחיר הגבוה בעשרות אחוזים כדי‬ ‫מיטביה כהן‪ ,‬תושבת היישוב‪ ,‬מסבירה‪“ :‬יש לי שלוש בנות מתבגרות‪ .‬אני‬
‫לסיים‪ .‬יש בינינו קבלנים ואנשי מקצוע בתחומי הבנייה והגינון‪ ,‬שתקועים‬ ‫כל כך שמחה שהן יכולות לעבור בשקט ליד אתר בנייה בלי שיקבלו מבטי‬
‫בלי פרנסה ובלי פועלים‪ .‬אני לא מקל בזה ראש‪ .‬ועדיין אנחנו שלמים עם‬ ‫זימה מגעילים של פועלים ערבים‪ ,‬שמפשיטים אותן במבט ושורקים להן‬
‫משפטים משפילים בערבית‪ .‬מעבר לזה אני לא צריכה לחשוש מפועלים‬
‫זה‪ .‬פעלנו בתום לב‪ ,‬בשקיפות ובעיקר לשם שמיים‪.‬‬
‫עוד סיבה שאני לא חוגג – הסכמנו כקהילה להחרגות מינימליות עבור‬ ‫חמושים במכושים ופטישים‪.‬‬
‫המשפחות שתקועות באמצע תהליך בנייה ונמצאות בסכנת קריסה כלכלית‪.‬‬ ‫“פעם תושבי בת עין נחשבו הזויים וקיצוניים‪ ,‬היום גם קיבוצניקים‬
‫עשינו זאת מתוך ערבות הדדית‪ ,‬אבל הלב לא שקט בכלל מהמחשבה על‬ ‫מהעוטף מבינים‪ .‬אם ינסו להיכנס לעשות פיגוע ביישוב שלנו‪ ,‬אני יודעת‬
‫הסכנות בכניסתם שוב של פלסטינים לתקוע‪ .‬ועדיין המצב של המשפחות‬ ‫שלא יהיו להם מפות שהכינו מראש‪ ,‬הם לא ידעו איפה יש כלבים‪ ,‬איפה‬
‫הללו‪ ,‬להבנתי‪ ,‬הוא פיקוח נפש ואני‪ ,‬אישית‪ ,‬אינני יודע לשקול פיקוח נפש‬
‫ארונות החשמל של המשפחות‪ ,‬כמה ילדים יש בכל בית וכולי‪.‬״‬
‫אחד כנגד פיקוח נפש אחר‪ .‬אנחנו בתוך סיטואציה מורכבת‪.‬״‬

‫כמה נקודות על סוגית הכנסת פועלים ‪ /‬גדעון אלעזר‪ ,‬תקוע‬

‫ליישובים היא חלק מדמיון שאפשר‬ ‫במבט רחב יותר כדאי לשאול את מי‬ ‫נתחיל בקטן‪ :‬אני מאמין שעוני ואבטלה‬
‫“להתנתק מהאויב״‪ ,‬דמיון שנובע‬ ‫הסימביוזה הזו בינינו לבין הפלסטינים‬ ‫בהיקף רחב ומתמשך בכפרים הסמוכים‬

‫מהעובדה שאנחנו גרים ביישובים עם‬ ‫משרתת? לדעתי‪ ,‬בעיקר אותנו‪.‬‬ ‫לנו מערערים את ביטחוננו באופן‬
‫גדר ושער‪ .‬מי שחי בירושלים‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אם הייתי פלסטיני ששואף‬ ‫משמעותי‪ .‬אמנם רווחה איננה ערובה‬
‫לשטח עצמאי ונקי מיהודים‪ ,‬המטרה‬ ‫לביטחון ובסופו של דבר הסכסוך כאן‬
‫יודע היטב שהתנתקות כזו היא‬ ‫הראשונה שלי הייתה לייצר כלכלה‬ ‫הוא לאומי ודתי ולא ניתן לפתור אותו‬
‫חלום באספמיה‪ .‬לכן‪ ,‬אפשר לצמצם‬ ‫נפרדת ובלתי תלויה‪ .‬לעובדה שקשה‬ ‫באמצעים כלכליים‪ ,‬אך יחד עם זאת‪,‬‬
‫את כניסת הפועלים ואפשר בהחלט‬
‫להקשיח את הבדיקה בכניסה או את‬ ‫מאד בשלב הזה להפריד בינינו‬ ‫למצוקה כלכלית מתמשכת‪ ,‬שכבר‬
‫הליך האישורים‪ ,‬אבל אנחנו חיים בחבל‬ ‫מבחינה כלכלית‪ ,‬משמעות בפועל‬ ‫עכשיו מתחילה לתת את אותותיה‪,‬‬
‫ארץ שבו היחס בינינו לבין הערבים‬ ‫עלולה להיות השפעה שלילית מאוד‬
‫הוא בערך ‪ 1:5‬והמשמעות של כך היא‬ ‫שגם לא ניתן לחלק את השטח‪.‬‬
‫שניתוק הקשר בין שתי האוכלוסיות‬ ‫על האזור‪ .‬לכן הימנעות מעבודה‬
‫יכול לקרות רק באחד משני מקרים‪:‬‬ ‫אחרי האימה של חודש אוקטובר‪ ,‬אין‬ ‫פלסטינית כמוה כבניית גדר נוספת‪:‬‬
‫גירוש שלהם או שלנו‪ .‬מי שבונה על‬ ‫צורך להסביר את הצורך העמוק להרגיש‬
‫האפשרות הראשונה מסתכן ביצירת‬ ‫יכול להיות שהיא תקטין את האיום‬
‫שאנחנו שולטים בעתידנו ובמרחב בו‬ ‫הפוטנציאלי הישיר מאלימות בתוך‬
‫התנאים לאפשרות השנייה‪.‬‬ ‫אנחנו חיים‪ .‬אבל היכולת שלנו (אם‬ ‫היישובים‪ ,‬אבל היא עלולה להעלות את‬
‫הסיכון בכבישים ובמקומות אחרים‪.‬‬
‫יש כזו בכלל) למנוע מפועלים להיכנס‬

‫גיליון ‪ | 343#‬ד׳ בניסן תשפ״ד | ‪12.4.2024‬‬ ‫‪ 28‬גּושפנקה‬