Page 27 - Gushpanka343

‫בנייה פרטית יש משמעויות ביטחוניות שונות בדרך כלל‪ ,‬מבחינת יכולות‬
‫האבטחה‪ ,‬הקירבה למקומות מגורים ועוד‪ .‬לכן גם הצבא מתייחס אחרת‬
‫לבנייה של פרויקט ולבנייה פרטית‪ ,‬כאשר לבנייה במגרש פרטי באזור‬
‫שאינו מבודד עדיין אסור להכניס פלסטינים (אבל כן נכנסים למשל ערביי‬
‫מזרח ירושלים‪ .‬קבלן הפועל מול היישוב כפוף לדרישות הביטחון של הצבא‬
‫וככל שהוא עומד בהן‪ ,‬תיאורטית הוא יכול לכפות על היישוב כניסה של‬

‫פועלים‪.‬״‬

‫יש אנשים יקרים שמחכים‬ ‫מיכאל בן סימון מימין‪ ,‬יאיר וכטל משמאל‪ .‬סוגיה שמסעירה יישובים רבים בגוש‬
‫שנים רבות לבנות את ביתם‬
‫או לשפץ‪ ,‬והאידיאולוגיה‪ ,‬כמו במקרים רבים‪ ,‬פוגעת בפרט‪ .‬על כך כתב‬
‫ועכשיו יצטרכו לחכות‬ ‫וכטל‪“ :‬כחברה‪ ,‬אולי בגלל שאין לנו כיהודים מספיק ניסיון במציאות של‬
‫עוד או לשלם מחיר הגבוה‬ ‫ריבונות לאומית‪ ,‬חסר לנו שיקול נכון בין מצוקת הפרט לצרת הכלל‪ .‬יש‬
‫בעשרות אחוזים כדי לסיים‬ ‫לנו נטייה להקריב אינטרס כללי כדי לעזור ליחידים‪ .‬וכחברה‪ ,‬לעניות‬
‫דעתי‪ ,‬עלינו להתבגר‪ ,‬עם כל הכאב הכרוך בכך‪ ,‬ולהבין שלפעמים יחיד‬
‫ולבסוף‪ ,‬העניין הקהילתי‪ .‬הדיון בסוגיה סוער ומשפחות רבות נפגעות‬ ‫סובל (מאוד)‪ ,‬אבל הכלל ניצל‪ .‬אני לא אומר את זה חלילה כדי להשליך את‬
‫ממנו ומההחלטה שהתקבלה בסופו‪ .‬מכך בדיוק מנסים להימנע בנווה דניאל‪,‬‬ ‫משפחות הבונים תחת גלגלי האוטובוס‪ ,‬אלא כדי שלפני שנחשוב איך לעזור‬
‫יישוב בו לא מתקיימת‪ ,‬בינתיים‪ ,‬אסיפת חברים בנדון‪“ .‬כל מה שאנחנו‬ ‫להן לסיים לבנות‪ ,‬נשקול דרכים ופתרונות שיאפשרו לנו לעזור בלי לפגוע‬
‫עושים בנושא נעשה כשלנגד עינינו עומדת האחדות ביישוב והשמירה‬
‫על המרקם הקהילתי שכל כך חשוב לנו״‪ ,‬מעיד משה סטבסקי‪ ,‬יו״ר וועד‬ ‫באינטרס הכללי‪.‬״‬
‫היישוב‪ .‬הוא מודע לכך שרוב מוחלט של תושבי היישוב מעוניין להתנתק‬
‫מהתלות בפלסטינים‪“ .‬פיטרנו את כל עובדי הניקיון והתחזוקה הפלסטינים‬ ‫ערבות קהילתית‬
‫של היישוב והשאיפה להשאיר את זה ככה גם לטווח הארוך‪ .‬אנחנו בודקים‬
‫בסיפור המורכב הזה יש גם פן חוקי שאינו פשוט‪“ .‬זו סוגיה קשה‪ .‬על קצה‬
‫אפשרויות לעבודה עברית‪.‬‬ ‫המזלג‪ ,‬אם אין איסור בתקנון האגודה השיתופית על כניסת ערבים (כמו‬
‫“לגבי בנייה פרטית‪ ,‬קיבלנו שתי החלטות‪ :‬האחת היא להמשיך בבניית‬ ‫בבת עין‪ ,‬למשל)‪ ,‬האגודה לא יכולה לקבל החלטה כזאת בקלות ללא שינוי‬
‫שכונת נווה צוף הנמצאת מחוץ ליישוב‪ ,‬והשנייה היא לאפשר המשך‬ ‫תקנון‪ ,‬כך שגם אם יושג רוב אקראי כזה או אחר באסיפת חברים לא תהיה‬
‫שיפוצים למי שנמצא באמצע התהליך‪ .‬שתי ההחרגות הללו הן בתנאי‬ ‫להחלטתו תוקף משפטי אל מול פרט שיבקש להכניס פועלים בהתאם‬
‫להנחיות הצבא‪ .‬כדי לתת להחלטה כזו תוקף משפטי צריך לפעול בדרך של‬
‫שמוסיפים הגבלות והחמרות ביטחוניות של הצבא ושלנו‪.‬‬ ‫שינוי תקנון ואז נדרש רוב משמעותי‪ .‬זה אירוע דרמטי מבחינת המשמעויות‬
‫“יש כאלה המבקשים להביא את הנושא להחלטת אסיפת בוחרים‪,‬‬ ‫וההליכים הנדרשים״‪ ,‬מסבירה עו״ד עדי סמואל‪ ,‬שותפה בצוות ההיגוי של‬

‫היישוב נוקדים לעניין כניסת פועלים‪.‬‬
‫“לכן במסגרת המהלך שנעשה בנוקדים‪ ,‬ולהבנתי גם בקהילות אחרות‪,‬‬
‫אנחנו מנסים להגיע להחלטות קהילתיות שתוקפן המשפטי אמנם חלש יותר‪,‬‬
‫אבל יש בכוחן להביא שינוי ממקום חברי‪ ,‬מוסרי‪ .‬לבנייה של פרויקט או‬

‫עבודה עברית בבת עין ‪ /‬יהושע חי שמחי‪ ,‬בת עין‬

‫מרגישים נוח מהשהות שלהם בינינו‬ ‫פרנסה ועוזרים להם להחזיק‬ ‫אחד מחוקי היסוד ביישוב בת עין‬
‫משפיעה עלינו המנטליות שלהם‪.‬‬ ‫את משפחותיהם ברווח‪.‬‬ ‫הוא שמירה על טהרת העבודה‬
‫העברית‪ ,‬ממספר סיבות‪:‬‬
‫אבל איך תושב ביישוב יכול להרשות‬ ‫הסכנה הביטחונית – הכנסת פועלים‬
‫לעצמו להוציא כל כך הרבה כסף על‬ ‫ערבים ליישובנו מסכנת את חיי‬ ‫ערבות הדדית – אנחנו מצווים לסחור‬
‫בנייה עם קבלן ופועלים יהודים? תושבי‬ ‫עם אחינו היהודים ‪ְ “ :‬ו ִכי ִת ְמ ְּכרּו ִמ ְמ ָּכר‬
‫היישוב יודעים שהכסף הוא לא הכל‬ ‫התושבים ביישוב‪ ,‬כי אין שום אינדיקציה‬ ‫ַל ֲע ִמי ֶת ָך אֹו ָקנֹה ִמ ַיּד ֲע ִמי ֶת ָך״‪ .‬אנו רוצים‬
‫והוא עומד מול הערך של עבודה עברית‪.‬‬ ‫לדעת אם אחד הפועלים יחליט‬
‫להעסיק את אחינו ולפרנס אותם‪ .‬כך‬
‫אנו מוכנים לשלם את המחיר הזה‪.‬‬ ‫לפתע לפגע‪ .‬בנוסף‪ ,‬כשמתערבבים‬ ‫אנחנו בונים ביישובנו חברה יהודית‬
‫ערך העבודה העברית חשוב לנו יותר‪.‬‬ ‫בינינו פועלים ונהגים ערבים ישנה‬ ‫תומכת ומוסיפים אהבה וחברות בינינו‪.‬‬
‫סכנת התבוללות‪ .‬השהות שלהם‬
‫באחים שלנו שווה להשקיע יותר!‬ ‫בינינו מהווה סיכון לבנותינו כשהם‬ ‫תמיכה בנצרכים – כשאנו מעסיקים‬
‫יהודים אנחנו מספקים להם מקור‬
‫מסתובבים לידן באין מפריע‪ .‬כשאנו‬

‫גּושפנקה ‪27‬‬ ‫גיליון ‪ | 343#‬ד׳ בניסן תשפ״ד | ‪12.4.2024‬‬