Page 30 - Gushpanka347
P. 30
הזמן הזה הוא כיזבו בו.
כמו ללכת בחניון כלומר -לא משקרים .נקודה .לא לזולת ,לא לקב״ה ,בטח לא באמצע
חשוך כשכל מה תפילה .מה זה אם לא אומץ לב מחשבתי-רגשי? הגמרא לא פוחדת לספר
שאת שומעת זה לנו .הרי הם עצמם ,הנביאים האלה ,ידעו למה מגיע לנו חורבן הבית ,אבל
את הצעדים שלך.
כשראו את הרוע האנושי הם מתקוממים.״
אם את יודעת שיש אבל את עדיין בתוך המסגרת האמונית ,שאחרי טראומות לאומיות בוודאי
מצלמות אבטחה, מתווסף אליה כעס ולפעמים הטחה כלפי שמיא .יש כאלה שאיבדו את
את מפחדת הרבה
פחות .את יודעת אלוקים בכלל.
שאת מושגחת ״אני מבינה את מי שאבדה לו האמונה בקיומו של האל .איך אני יכולה
להיות ביקורתית כלפיו? בכלל ,עולמו האמוני הפנימי של אדם הוא הדבר
הכי אינטימי .אסור באיסור חמור לפלוש לשם .איך אני יכולה לבוא בטענות
למי שאומר :׳אחרי שמה שראיתי ברור לי שאין אלוקים?׳
״אבל נדמה לי שבעייתי לשנות את היחס האישי הפנימי לקב״ה רק
כאשר עיניך רואות או חווית על בשרך רוע צרוף .הרב פרופ׳ ברקוביץ
אומר :׳חובתו של היהודי המאמין לתבוע מהקב״ה הסבר בראותו סבל
ומצוקה אנושית ,ובאותה נשימה ,כיהודי מאמין ,הוא צריך לדעת שהוא
לעולם לא יקבל אותה.׳ זאת תנועה נפשית נורא קשה .כי אם חובתי לדרוש
ממך הסבר כי היה לי אמון בך ואת אומרת :׳תשכחי מזה ,אני לא אסביר לך
לעולם׳ ,התגובה האנושית ההגיונית והצפויה היא שאנתק ממך כל מגע.״
פיוטרקובסקי מביאה כדוגמת מופת לעימות הפנימי הזה את איוב .הוא
יודע שייסוריו לא באים בעקבות חטאיו כפי שנוזפים בו רעיו .״בסוף הספר,
כשהוא מזמין את אלוקים לדין ומבקש הסבר לוגי למה שקרה לו ,הקב״ה
לא מסביר לו אלא אומר :׳איפה היית ביוסדי ארץ?׳ כלומר מי אתה חושב
שאתה שאני חייב לך דין וחשבון? ואחרי שהוא מבהיר לו שהוא לא חייב
הוא טוב או מיטיב ,אנחנו עובדים אותו כי הוא .על כל מה שהוא מחולל לו הסבר ,הוא מורה לאיוב להביא קורבן חטאת עבור חבריו ,שהם ,לכאורה,
בעולם .אגב ,גם הרב עמיטל זצ״ל היה תמיד אומר שאחרי השואה אי אפשר הדתיים האולטימטיביים .למה? ׳כי לא דיברתם אלי נכונה כעבדי איוב׳,
לעבוד את הקב״ה כי הוא טוב. כלומר לא הייתם כנים איתי.״
״להאמין בקב״ה בגלל שאני פוחדת מעונש זה לא לעבוד אותו אלא פיוטרקובסקי מבקשת להתייחס לטורו הבדיוני של צבי קוליץ משנת
לעבוד אותי .אני מונעת מהפחדים שלי .הקב״ה הוא עצמו חשף לפנינו שיטה ,1946תחת הכותרת ׳צוואתו של יוסל רקובר׳ .בטורו זה הוא מתאר יהודי
מסוימת של שכר ועונש :״כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך״. חסיד גור ,דקות אחרונות אחרי מרד גטו ורשה ,כותב צוואה שהשורה
אנחנו לא ביקשנו את המשוואה הזאת ,אבל לראות שזה ההפך?! כשאנחנו התחתונה שלה היא שגם אם אלוקים יוציא לו את הנשמה וינסה לשבור אותו
לא מבינים והתסכול על חוסר ההבנה גובר ,לא נוותר מצד אחד על השאלות בכל דרך – הוא ימשיך להאמין בו ,למרות הביקורת הנוקבת שיש לו על כך
הנוקבות והביקורת האנושית .ובאותה נשימה אני מאמינה שלעתיד לבוא שאשתו וששת ילדיו נספו .הוא ימשיך להאמין בקב״ה על אפו ועל חמתו .לא
ככנוע ,לא בהסכמה ,אלא זועק במר ליבו :אבל אני אמשיך לזעוק בקול גדול
נקבל תשובה ,אבל כרגע לא.״ ׳שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד׳ .״הפילוסוף הצרפתי לוינס אומר שהצוואה
*** הזו מנכיחה לנו עיקרון אמוני מאוד חשוב :אנחנו לא עובדים את הקב״ה כי
״אני מגיע לשאלה ׳איפה היה אלוקים׳ אחרי שאני פותר שאלות מקדמיות
כמו איפה היו חיל האויר ,אמ״ן ,הקהילה הבינ״ל ,האנושות בכלל כשהיא
מתייחסת בסבלנות להתפתחות הרוע .אז אני שואל ׳איפה האדם׳ לפני שאני
מעלה שאלות על אלוקים״ ,אומר ד״ר יחיאל לייטר ,ששכל את בנו ,רס״ן
(מיל׳) משה ידידיה לייטר ,במלחמה הנוכחית .הוא מוסיף שמצד שני ,כשהוא
מחפש נוכחות אלוקית ,הוא רואה הרבה טוב .״אני מרגיש את אלוקים בכל
אלפי מעשי הגבורה שהיו באותו היום .אני רואה את אלוקים בכל אלפי
החסדים של אותו היום .נטיית האדם לבוא בטענות ולשים דגש על החסר.
אבל גם בתוך הקושי האישי שלי ,השכול שלי ,אני רואה את אלוקים :זכיתי
שהבן השני שלי ,שהיה ליד משה ,חזר בחיים .זכיתי המשך בעמוד 38
גיליון | 347#כ״ח באלול תשפ״ד | 1.10.2024 30גּושפנקה