Page 33 - Gushpanka347

‫צילום‪ :‬קובי גדעון עבור לע”מ‬ ‫הכרת הטוב‬

‫כותב אלמוני‬

‫ממושב שובה ונתיבות״‪ .‬לא מספיק לסיים ואני כבר באמצע חיבוק חם‪ ,‬עדיין‬ ‫אתה‪ ,‬רואים שיש לך הכרת הטוב״‪ ,‬אומר לי קובי‪ ,‬יהודי באמצע שנות״‬
‫‪ 30‬מעלות ואללה לבדו יודע כמה אני מסריח‪ ,‬אבל לטרבלסי לא אכפת‪.‬‬
‫החמישים לחייו‪ ,‬שהביטוי ׳קשה יום׳ חרוט לו על המצח‪ .‬שעת ערב‪,‬‬
‫אחד עשר חודשים פועלת פינת הרענון וההצטיידות לחיילים בכניסה‬ ‫אני על חצי ב׳ מזוהם‪ ,‬מלא אבק דרכים דרומי‪ ,‬משתמש בקומפרסור‬
‫למושב שובה‪ .‬מדי פעם אני עוצר כאן בעיקר לקפה‪ ,‬בדרך כלל בשעות לא‪-‬‬
‫סבירות‪ 11 .‬חודשים של מתנדבים שמגיעים לפה בכל יום‪ ,‬מנקים‪ ,‬מבשלים‪,‬‬ ‫לחץ אוויר לנקות מעט את הנשק והווסט מהאבק הרפיחי העקשן‪.‬‬
‫תורמים ציוד ואוכל‪ ,‬הכל כדי שלחיילים העוברים באזור תהיה נקודה קטנה‬ ‫״אני‪ ,‬עשר שנים גידלתי שתי בנות‪ ,‬של גרושתי‪ ,‬לא שלי‪ .‬להכל דאגתי‬
‫להן‪ ,‬אבל לא הייתה להן הכרת הטוב‪ .‬כשהתגרשנו‪ ,‬אפילו פתק תודה לא‬
‫בה הם יכולים לעצור‪ ,‬להתרענן ולאכול משהו קטן או גדול‪.‬‬ ‫קיבלתי מהן״‪ .‬אני מתיישב לאכול משהו קטן שאחת הדודות דוחפת לי מסיר‬
‫ויש המון דברים קטנים‪ .‬מישהו שילם עלי בפאב באיזה ערב ירושלמי‪.‬‬
‫יושב עם חבר‪ ,‬שנינו על חצי ב׳‪ ,‬באים לשלם על בירה ואין חשבון‪ .‬ובחור‬ ‫מהביל‪ ,‬אז מה אם עדיין ‪ 30‬מעלות בשמונה בערב‪ .‬״שב תאכל‪ ,‬חייל״‪.‬‬
‫אחר‪ ,‬דוס קטנטן כזה‪ ,‬דוס כיס‪ ,‬ממש התחנן לשלם על השווארמה שלנו‬ ‫מצחיק‪ .‬אני קורא לה דודה‪ ,‬אבל היא צעירה ממני בעשרים שנה‪ .‬שוטף‬
‫בקסטינה‪ .‬איזה פרצוף מאוכזב קיבלנו כשאמרנו תודה ולא צריך‪ .‬ואמא‬ ‫קצת פנים‪ ,‬מוריד מה שאפשר‪ ,‬קצת ידיים‪ .‬יש טקס‪ :‬מיד כשעובר את‬
‫צעירה‪ ,‬עם שני ילדים‪ ,‬שהתעקשה שאעקוף אותה בתור באיזה חנות‪ ,‬וכל זה‬ ‫הגבול – קודם כל אלכוג׳ל‪ .‬סוג של צורך נפשי‪ .‬בסיביר בטח שותים את זה‪,‬‬
‫פה מתקלחים בזה‪ .‬איזה סדר עדיפויות דפוק יש לנו‪ .‬קל שהסיבירסקאים‬
‫בגלל זוג מדי זית מוכתמים‪ ,‬מאובקים‪ ,‬וסירחון קל של זיעה‪.‬‬ ‫צודקים‪ .‬אחרי האלכוג׳ל צריך ברז וסבון‪ ,‬לשפשף מה שאפשר‪ .‬בעיקר‬
‫וזה כמובן לא רק בפריפריה‪ .‬קבוצת יאכטיונרים מהמרינה בהרצליה‬ ‫עיניים‪ .‬לא משנה איזה משקפי אבק מדהימות תשים‪ ,‬כמה מסכת הפנים‬
‫מארחת משפחות של מילואמניקים ליום בילוי‪ .‬קצת לא ברור לי איך‬ ‫תכסה כל מילימטר מרובע בפנים‪ ,‬בסוף תצא מהשיירה עם שיעול של כורה‬
‫שעתיים של הקאות באמצע הים זה בילוי‪ ,‬אבל סבבה‪ .‬הם באים עם כל הלב‪.‬‬
‫פחם בריטי‪.‬‬
‫ויש את הווילה שההוא נותן בכפר שמריהו לאירוח ויש עוד ועוד‪.‬‬ ‫חוץ מאיטח‪ .‬איטח דפוק אמיתי‪ .‬מהסוג שכותבים עליהם ספרים כי‬
‫ויש את החדשות‪ .‬פוליטיקאים ותקשורת‪ ,‬מימין ומשמאל‪ ,‬שרק עסוקים‬ ‫לפעמים נראה שאפילו המציאות לא יכולה להמציא כאלה דברים‪ .‬אגדת‬
‫בלטנף ולריב‪ ,‬לזרוק בוץ והאשמות‪ .‬ככל שתטנף יותר‪ ,‬ישמיעו אותך יותר‪.‬‬ ‫ניוד‪ ,‬עמוק מאוד בשנות החמישים שלו‪ ,‬נכנס ויוצא עם ההאמר מאיפה ומתי‬
‫מה הייתי רוצה לקראת השנה החדשה? לקחת שיירת האמרים גדולה‪.‬‬ ‫שתרצו‪ .‬שירות מוניות דה לוקס בתל סלטאן‪ .‬ובזייתון‪ .‬ובתורכי‪ .‬ואלוקים‬
‫ממש גדולה‪ .‬להעמיס עליה את חברי הכנסת שלנו ואיתם את אנשי‬ ‫לבדו יודע איפה עוד‪ .‬אבל איטח פיצח את השיטה‪ :‬תמיד מוביל את השיירה‪,‬‬
‫התקשורת‪ ,‬כולם – ‪ ,14 ,12‬וואלה‪ ,‬בחדרי חרדים‪ ,‬לתת להם ציר טוב מלא‬
‫פודרה ועשן טנקים‪ ,‬נוסע ודוחף את כולם למבנה‪ ,‬אחד מאלה שאין להם טיח‬ ‫אף פעם לא אוכל אבק של אחרים‪.‬‬
‫מבחוץ וגם מבפנים לא משהו‪ .‬משהו נחמד‪ ,‬בלב מחנה הפליטים שאבורה‪.‬‬ ‫״עשר שנים דאגתי להן״‪ ,‬ממשיך קובי‪ ,‬״יום אחד ראו אותי כשעבדתי‬
‫שיזיעו שם כמו סוסים‪ ,‬ישבו צמוד לחלונות המכוסים בדים מפאת הצלפים‪,‬‬ ‫במשלוחים‪ ,‬בא לקחת מהמסעדה‪ ,‬איפה שאכלו טוסט נקניק‪ .‬אפילו מבט לא‬
‫ייחלו למשב קטן של אוויר שיבוא מבעד לחלון‪ ,‬ושלא ייצאו משם עד שלא‬ ‫קיבלתי‪ .‬אפס הכרת הטוב״‪ .‬״אולי יום אחד יבינו״‪ ,‬אני מנסה לנחם‪ ,‬״כשיהיו‬
‫להן ילדים״‪ .‬״אבל פה‪ ,‬פה סידר לי את הראש‪ .‬כמעט כל יום אני פה‪ .‬עוזר‬
‫ילמדו קצת הכרת הטוב‪.‬‬ ‫מה שאפשר‪ .‬אתה לא מאמין כמה זה עזר לי לעזור״‪ .‬קובי מצביע על בחור‬
‫צעיר בכיפה גדולה וציציות מתנפנפות‪ .‬״זה הכל הוא והאחים שלו‪ ,‬טרבלסי‪,‬‬

‫גּושפנקה ‪33‬‬ ‫גיליון ‪ | 347#‬כ״ח באלול תשפ״ד | ‪1.10.2024‬‬