Page 19 - Gushpanka348
P. 19

‫נליחפוודל‬

                                          ‫קרני אלדד‬                                                     ‫מתוך השבר‬
                                                                                                        ‫הגדול עולים‬
‫ל כיסאות מסודרים במעגל בכרמי גת יושבים קיבוצניקים מעוטף עזה ומתנחלים מגוש‬                              ‫גם ניצנים של‬
‫עציון‪ .‬הם מקשיבים אחד לשני‪ .‬הם רוצים להיות ביחד‪ .‬במעגל אחד מספרת שרון כהן‪ ,‬כלתה‬                     ‫תקווה‪ :‬מפגשים‬
                                                                                                    ‫ומחוות הדדיות‬
‫של פסי מקיבוץ בארי‪ ,‬על הזוועות‪ ,‬הפחד‪ ,‬אוזלת היד‪ ,‬על הרגע שביקשה מהילדים לומרע‬
                                                                                                           ‫בין תושבי‬
‫שמע ישראל‪ ,‬על המראות והקולות שירדפו אותה ואת משפחתה לעד‪ .‬על התחינה בפני הכוחות שמחוץ‬                    ‫קיבוצי עוטף‬
                                                                             ‫לקיבוץ שייכנסו להציל‪.‬‬  ‫עזה ותושבי גוש‬
                                                                                                       ‫עציון תופסים‬
‫חברי הקיבוץ במעגל שמעו את הסיפור הזה ודומיו כבר פעמים רבות‪ .‬הם עצמם חוו אותו מהזווית‬                 ‫תאוצה ומנסים‬
‫שלהם‪ .‬תושבי הגוש מלטפים אותם במבטיהם‪ .‬הם רוצים לקחת קצת מהכאב‪ ,‬מהזוועה‪ ,‬ולהקל עליהם‪.‬‬                  ‫לאחות כעסים‬
‫במעגל אחר מספרת רוני (‪ ,)24‬אחות של תמיר אדר שגופתו מוחזקת בשבי החמאס ונכדתה של יפה‬                  ‫וכאב של דורות‪.‬‬
‫אדר שהשתחררה בפעימה הראשונה‪ ,‬שכבר נמאס לה להציג את עצמה כאחות של חטוף‪ ,‬היא מעדיפה‬
‫להיות סתם אחות שכולה‪ .‬תמיר היה חקלאי בן ‪ ,39‬דור שלישי בקיבוץ‪ .‬חודש לאחר ה‪ 7.10-‬הוא בא‬                                       ‫עם המיקרופון יעל‬
‫אליה בחלום ובישר לה שאינו בין החיים‪ .‬אמה‪ ,‬יעל‪ ,‬המשיכה להאמין שהוא חי חודשיים נוספים‪,‬‬                                  ‫אדר‪ .‬מאוחדים במטרה‪,‬‬

                                                        ‫מסתמכת על מידע מודיעיני שהתברר כשגוי‪.‬‬                                    ‫חלוקים בדרך‪.‬‬
‫רוני מבקשת שכל אחד מהנוכחים ״יאמץ״ חטוף וילחם למענו‪ .‬הקהל מהנהן בהסכמה‪ .‬המפגשים‬
‫האלה יוצאי דופן בעיניה‪ :‬״מהרבה בחינות אני מרגישה שחזרנו לפילוג שהיה ב‪ ,6.10-‬במקום לקבל את‬
‫האחר ולהפיץ אהבה בכל מיני דרכים‪ ,‬בתפילה או בהפגנה‪ ,‬מתוך כוונה מאוחדת להחזיר את החטופים‪.‬‬
‫זה הכוח שלנו מול האויב – שאנחנו מאוחדים‪ .‬וזה לא אומר שכולנו בדעה אחת‪ .‬כשנגיע לרגע הזה‬

                           ‫שכולנו מאוחדים‪ ,‬באמת נצליח להחזיר אותם‪ .‬במפגשים האלה יש תקווה‪.‬‬
‫״גם אם מישהו אומר שהוא לא מסכים לסיסמה ׳עסקה עכשיו׳ ואומר שקודם צריך להכניע את‬
‫חמאס‪ ,‬אני מבינה את דעתו ומקבלת אותו למרות שהדעות שלנו שונות‪ .‬ברור שזה כואב לי לשמוע את‬
‫הדעה הזאת‪ .‬לפעמים בא לי לצרוח על האנשים האלו‪ :‬׳איפה הייתם ‪ 20‬שנה כשצעקתי ׳דין אשכול‬
‫כדין תל אביב׳?!׳‪ ,‬׳לא עמדתם לצידנו כל השנים האלו׳‪ .‬אבל מה זה יועיל לי לצעוק עליהם? אני יכולה‬
‫רק לנסות לשכנע אותם ולהסביר להם למה אני חושבת אחרת‪ ,‬אבל לשנוא זאת לא הדרך‪ .‬ברור לי שגם‬

                  ‫אותו בן אדם רוצה להחזיר את החטופים‪ ,‬רק יש הבדל בדרך להגיע למטרה הזאת‪.‬״‬
‫יעל‪ ,‬אימה‪ ,‬מבקשת מכל מי ששואל אותה מה אפשר לעשות‪ ,‬לדמיין מה היה רוצה שיעשו אם אחיו‬
‫או בנו היו חטופים‪ .‬״זה לא רק בשבילי‪ ,‬זה לכל עם ישראל‪ .‬כל עוד הסוגיה הזאת פתוחה זאת פגיעה‬
‫גדולה בעם‪ .‬הגבול נפרץ‪ .‬הבן שלי לא סתם נחטף‪ .‬הוא היה בבית שלו‪ ,‬במקום הריבוני‪ .‬לכן יש כאן‬
‫סיפור לאומי ולכן היחד הזה הוא הכרחי‪ .‬כל הדיונים על המחיר הם כל כך מיותרים‪ ,‬כי מחיר נקבע‬

                                                                 ‫ברגע שהגדר נפרצת‪ ,‬לא רגע אחרי‪.‬‬

‫גּושפנקה ‪19‬‬  ‫גיליון ‪ | 348#‬ז׳ בחשוון תשפ״ה | ‪8.11.2024‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24