Page 19 - Gushpanka348
P. 19
נליחפוודל
קרני אלדד מתוך השבר
הגדול עולים
ל כיסאות מסודרים במעגל בכרמי גת יושבים קיבוצניקים מעוטף עזה ומתנחלים מגוש גם ניצנים של
עציון .הם מקשיבים אחד לשני .הם רוצים להיות ביחד .במעגל אחד מספרת שרון כהן ,כלתה תקווה :מפגשים
ומחוות הדדיות
של פסי מקיבוץ בארי ,על הזוועות ,הפחד ,אוזלת היד ,על הרגע שביקשה מהילדים לומרע
בין תושבי
שמע ישראל ,על המראות והקולות שירדפו אותה ואת משפחתה לעד .על התחינה בפני הכוחות שמחוץ קיבוצי עוטף
לקיבוץ שייכנסו להציל. עזה ותושבי גוש
עציון תופסים
חברי הקיבוץ במעגל שמעו את הסיפור הזה ודומיו כבר פעמים רבות .הם עצמם חוו אותו מהזווית תאוצה ומנסים
שלהם .תושבי הגוש מלטפים אותם במבטיהם .הם רוצים לקחת קצת מהכאב ,מהזוועה ,ולהקל עליהם. לאחות כעסים
במעגל אחר מספרת רוני ( ,)24אחות של תמיר אדר שגופתו מוחזקת בשבי החמאס ונכדתה של יפה וכאב של דורות.
אדר שהשתחררה בפעימה הראשונה ,שכבר נמאס לה להציג את עצמה כאחות של חטוף ,היא מעדיפה
להיות סתם אחות שכולה .תמיר היה חקלאי בן ,39דור שלישי בקיבוץ .חודש לאחר ה 7.10-הוא בא עם המיקרופון יעל
אליה בחלום ובישר לה שאינו בין החיים .אמה ,יעל ,המשיכה להאמין שהוא חי חודשיים נוספים, אדר .מאוחדים במטרה,
מסתמכת על מידע מודיעיני שהתברר כשגוי. חלוקים בדרך.
רוני מבקשת שכל אחד מהנוכחים ״יאמץ״ חטוף וילחם למענו .הקהל מהנהן בהסכמה .המפגשים
האלה יוצאי דופן בעיניה :״מהרבה בחינות אני מרגישה שחזרנו לפילוג שהיה ב ,6.10-במקום לקבל את
האחר ולהפיץ אהבה בכל מיני דרכים ,בתפילה או בהפגנה ,מתוך כוונה מאוחדת להחזיר את החטופים.
זה הכוח שלנו מול האויב – שאנחנו מאוחדים .וזה לא אומר שכולנו בדעה אחת .כשנגיע לרגע הזה
שכולנו מאוחדים ,באמת נצליח להחזיר אותם .במפגשים האלה יש תקווה.
״גם אם מישהו אומר שהוא לא מסכים לסיסמה ׳עסקה עכשיו׳ ואומר שקודם צריך להכניע את
חמאס ,אני מבינה את דעתו ומקבלת אותו למרות שהדעות שלנו שונות .ברור שזה כואב לי לשמוע את
הדעה הזאת .לפעמים בא לי לצרוח על האנשים האלו :׳איפה הייתם 20שנה כשצעקתי ׳דין אשכול
כדין תל אביב׳?!׳ ,׳לא עמדתם לצידנו כל השנים האלו׳ .אבל מה זה יועיל לי לצעוק עליהם? אני יכולה
רק לנסות לשכנע אותם ולהסביר להם למה אני חושבת אחרת ,אבל לשנוא זאת לא הדרך .ברור לי שגם
אותו בן אדם רוצה להחזיר את החטופים ,רק יש הבדל בדרך להגיע למטרה הזאת.״
יעל ,אימה ,מבקשת מכל מי ששואל אותה מה אפשר לעשות ,לדמיין מה היה רוצה שיעשו אם אחיו
או בנו היו חטופים .״זה לא רק בשבילי ,זה לכל עם ישראל .כל עוד הסוגיה הזאת פתוחה זאת פגיעה
גדולה בעם .הגבול נפרץ .הבן שלי לא סתם נחטף .הוא היה בבית שלו ,במקום הריבוני .לכן יש כאן
סיפור לאומי ולכן היחד הזה הוא הכרחי .כל הדיונים על המחיר הם כל כך מיותרים ,כי מחיר נקבע
ברגע שהגדר נפרצת ,לא רגע אחרי.
גּושפנקה 19 גיליון | 348#ז׳ בחשוון תשפ״ה | 8.11.2024