Page 24 - Gushpanka348
P. 24
לזכור ולא לשכוח
משפחות שכולות רבות מצטערות שלא תיעדו את השבעה .לרותי
גיליס מגוש עציון יש פתרון ,והיא ומתנדביה סובבים איתו בארץ
הערכה מתעדת את השבעה של צבי מרנץ הי”ד .צילום :אלינור רחמים פני 23שנה ,כשרותי גיליס ישבה שבעה על בעלה ד״ר שמואלל
מאוד מרגש.״ הי״ד שנרצח בפיגוע ,היא שמה לב שקשה להכיל ולקלוט כל מה
למרות רצונה הרב להגיע לכל בתי האבלים ,המחסור בערכות מונע שנאמר במהלך ימי האבל .אחיה ,מורדי קרשנר ,שמודע לחשיבות
מרותי לעשות כן .היא מזמינה את הציבור לעזור ברכישת ערכות נוספות. התיעוד ,צילם במהלך השבעה ,כך שלמשפחה נשארו סיפורים רבים
מעבר להתגייסות בתרומה כספית ,רותי צריכה גם מתנדבים לשינוע מצולמים .זה היה חשוב במיוחד לילדים שהיו קטנים אז ,הם עוד לא כל כך
הערכות .״אני מייחלת שנגיע ליום שהערכות ישרתו רק משפחות של אנשים הקשיבו והיו עסוקים בדברים אחרים .לימים ,כשהם גדלו ,החומרים האלה
שהלכו לעולמם שבעי ימים ,ושבשבעה יספרו על פועלם הרב לאורך מאה הפכו למאוד מאוד יקרים עבורם .״הצפייה בהם שופכת אור נוסף על דמותו
של שמואל״ ,מספרת רותי ,ומעידה שגם לה עוזר לצפות בסרטים :״לראות
ועשרים שנות חייהם.״ את השבעה ואת כמות האנשים שהגיעה ,לשמוע את הסיפורים שסיפרו שם
לתרומה לרכישת להצטרפות למערך – נותן לי הרבה כוח.״
ערכות: המתנדבים: בשנים שעברו מאז פקדה רותי שבעות רבות .היא המליצה למשפחות
המתאבלות לצלם את הימים האלה וראתה שזה לא באמת קורה .במלחמה
היא הבינה שיש להקל על המשפחות את ההיבט הטכני של הצילום .כך נולד
מיזם ׳ידידים לזיכרון׳.
״למרות שלכל אחד היום יש טלפון בכיס ואין בעיה לתעד את מה שקורה
בשבעה ,זה משום מה לא קורה .לכן קניתי ערכה ,ובה טלפון נייד לצילום
עם מקום רב ,חצובה קטנה ומיקרופון ,שאיתה רציתי לצאת לדרך .כשאהרוני
נויבואר ,מנכ״ל החברה לפיתוח גוש עציון ,שמע על הרעיון ,הוא מיד רכש
בהתרגשות רבה 15ערכות תרומה מהחל״פ .היום יש לנו 18ערכות .לצערי,
בגלל המלחמה זה לא מספיק.״ הערכות של רותי וצוותה כבר תיעדו 80
שבעות.
גיליס מבקשת לציין שיש חשיבות יתר לתיעוד השבעות במלחמה.
״מגיעים חיילים ששירתו עם הנופל ,מגיעים מפקדים ,מגיעים חברים
מהעבר ,וקשה מאוד להכיל את זה .יש אנשים שמגיעים לשבעה פעם אחת,
מספרים את הסיפור וזהו ,לא נפגוש אותם יותר .לכן החומר הזה באמת יקר.
לאחרונה ראיתי שמחברים את הערכה למערכת הגברה ואז כולם יכולים
לשמוע את מה שנאמר.״ רותי מבקשת להודות ל״הלו אחי״ בצומת הגוש
שתומכים לוגיסטית בפרויקט.
ראובן ולאה ורבר מכפר עציון מתנדבים בחלוקת הערכות .״במפגשים
הראשונים היה לנו מאוד קשה .המפגש עם הורה שכול יום אחרי ההלוויה
הוריד לי לא מעט דמעות .הגענו לשבעה ביישוב בשפלה ולא ידעו מאיפה
נפלנו – זוג דוסים מעבר להרי החושך .לא ידעו איך לאכול אותנו .כשהסברנו
שבאנו להביא להם ערכת תיעוד כדי שיוכלו לשמר את זיכרון הבן האהוב
שנפל ,מאוד נגע לליבם שמישהו ממרחק גיאוגרפי והשקפתי ממש חושב
עליהם ועל צרכיהם בשעתם הקשה.״
מתנדבי ׳ידידים לזיכרון׳ מחלקים את הערכות בכל הארץ .בתום השבעה
המשפחה מתבקשת להוריד למחשב הפרטי את החומר שצולם ולמחוק אותו
מהטלפון ,ואז הערכה נאספת ע״י המתנדבים .״אני לא רואה את זה כפרויקט
פרטי ,אלא כמיזם שיוצא מתוך גוש עציון ומגיע לכל מקום בארץ .זה מאוד
גיליון | 348#ז׳ בחשוון תשפ״ה | 8.11.2024 24גּושפנקה