Page 20 - Gushpanka348
P. 20
ה׳עצרות׳ אליהן מתייחסת בתאל מתקיימות בכל מוצאי שבת בכרמי
גת שבקרית גת ,מקום מושבם של חלק מהמופנים מקיבוצי העוטף .לאחר
העצרות מתקיימים מעגלי השיח לעיל .כשהחלו להגיע גם מתיישבים מגוש
עציון לאירועים אלו ,חלקם הרגישו לא נוח עם המסרים בעצרות ולכן הם
משתתפים רק במעגלים .בעצרת הראשונה אליה הגיעו מתיישבים ,הקהל
מחא להם כפיים במשך דקה וחצי .באותו מעמד אמר אלון פאוקר לחברי
המשלחת מהגוש :״יש בינינו מחלוקות פוליטיות ,הן לא חשובות עכשיו.
את ישראל החדשה נבנה יחד ,כל מי שטובת המדינה ,ולא טובתו הפוליטית
והאישית ,היא הדבר הראשון העומד לנגד עיניו .את כל השאר נפתור
בפשרות אמיצות .בבסיס ישראל החדשה יעמדו הערכים שנזנחו כמו ערבות
הדדית .אתם מבטאים זאת בהגעה האמיצה שלכם לכאן .תודה רבה.״
״בשביל לתקן את ישראל אין לנו ברירה אלא לעשות את החיבורים
האלה .אני מאמינה בכל לבי ,וזאת לא קלישאה – לא תהיה לנו תקומה אם
לא נדע להסתדר יחד ולמצוא שפה משותפת” ,מסבירה קולמן.
ברור שזה כואב אילי מרקוביץ ,מצפה מכל העם שיבוא
לי לשמוע מישהו שלא
מסכים לעסקה עכשיו ״קשה לי במיוחד שאומרים לי שאנחנו הופכים להיות פוליטיים .אבל כל
מי שיושב כאן הוא פוליטי .זה לא קשור מי בשלטון .הוא ראש הממשלה של
ואומר שקודם צריך כולם והוא אחראי לי כמו שהוא אחראי לכם .כולנו כלים במגרש הפוליטי
להכניע את חמאס. וההחלטות הן פוליטיות .כן עסקה או לא עסקה ,ההחלטות האלה מותנות
לפעמים בא לי לצרוח בדברים נוספים ואני סומכת עליכם שגם את זה אתם רואים .ואם זה לא
על האנשים יפתר – יהיה כאן משבר אמון בין ההנהגה לחברה.״
היא מדברת על החשיבות שבערבות ההדדית ,שאם זאת לא תתקיים אין
השפה עליה מדברת קולמן היא גם מטאפורה אבל גם מילולית :למשל לעם זכות קיום .״מי שלא יכול לצעוק את הקול שלי זה בסדר .רק לעמוד
המילה ׳הפקרה׳ ,המופיעה בפוסטרים ובנאומים של אנשי העוטף ,הקפיצה כתף אל כתף ולהגיד :׳אני איתך ,אני אמפתי למצב שלך׳ זה גם בסדר .יש
רבים מהציבור הממלכתי שפירשו אותה כמשהו שנעשה בכוונה .״מבחינת
הקיבוצניקים ,שעד 14:00לא נכנסו להציל אותם ,הם הופקרו .אם זה נעשה להדגיש את היחד והמשותף .אם נחפש את הנפרד נמצא אותו בקלות.
בכוונה או לא זאת כבר פרשנות .הדיון על המלה הזאת נפתח שוב ושוב.״ אמיר מעין השלושה מוריד את הכובע בפני משפחת אדר .״אני מלווה את
בגלל שהמארגנים לא רצו לוותר על הניסוח של אף צד ,נערך אירוע ובו קיבוץ ניר עוז מהיום הראשון ואני לא מצליח להיות אציל נפש מול מי שלא
שני פלאיירים שונים .הנוסח היה קצת שונה ,אבל עם שוני משמעותי .״כל
הזמן אנחנו בוחנים איך אתה לא מוותר על הזהות שלך כשאתה בא לקראת מסכים עם הסיסמה ׳הסכם עכשיו׳ .זה מעורר הערצה.״
***
האחר״ ,מסבירה קולמן.
הצורך ב׳תרגום׳ ותיווך היה לא רק מילולי ,אלא גם תרבותי .באחד העיתונאית והמשוררת בתאל קולמן משדה בעז נשלחה בתחילת המלחמה
ממעגלי השיח החלו תושבי הגוש לשיר .תושבת ניר עוז התפרצה ואמרה ע״י מקור ראשון לעשות כתבה על המפונים מבארי .שם פגשה לראשונה
שהיא לא מבינה איך אפשר לשיר במצב כזה .״היה צורך להסביר להם את אלון פאוקר ,שמוביל את תנועת האחדות הזאת מהצד של אנשי העוטף.
שבתרבות שלנו מדובר בסוג של תפילה .יש קודים תרבותיים שונים.״ בתאל ״הקסימה אותי היכולת של אלון לחשוב רחוק ,על ישראל ביום שאחרי,
מספרת על הזעזוע שאחז בקיבוצניקים כשראו את מעגלי ההקפות בשמחת בזמן שכולם עדיין מרוסקים .הזמנתי אותו לגוש עציון והוא הגיע לשיחה
תורה השנה .הם לא הבינו איך אפשר לרקוד ביום כזה .הם לא הבינו את שהיתה מאוד משמעותית .הבנתי שיש כאן משהו .הקמתי קבוצת וואטסאפ
כל התהליך שעברנו בנושא ,כל ההכנות .יש חשיבות להסביר את הדברים איתו ,עם רותי דורון מתקוע וחיה לאה גולדנברג מאלון שבות ,ושם התחלנו
לדבר על העצרות״.
גיליון | 348#ז׳ בחשוון תשפ״ה | 8.11.2024 20גּושפנקה