Page 29 - Gushpanka351
P. 29
נולדנו לגן
עדן ואנחנו
עדיין חיים בו.
לא גורשנו,
אנחנו פשוט
מתרחקים
ממנו כל הזמן
אחר כך שוב הבטחתי לעצמי ,אבל גם אז לא יצאתי ולא למדתי כלום. למה? קוראים להם אזורי נוחות כי נוח בהם .נוח זה טוב.
״בשנה השלישית הבנתי שכנראה זה לא הולך להשתנות ,כי אני מכירה ״כי אין לך מושג שיש עוד דברים שאת אוהבת לעשות אם לא תנסי לעשות
את עצמי .ואז התחלתי בתוכנית הפשיסטית של לפרסם שאני מעבירה אותם! עובדת בעיריית לוד ,באה לקורס הליקוט שאני מעבירה ,עם כל
קורס ליקוט בלי שיהיה לי קורס מוכן ,ואז להיכנס להיסטריה .פרסמתי הציפורניים והעקבים .בהתחלה ממש לא הבנתי מה היא עשתה שם .אבל
קורס של שמונה מפגשים ,כשהיתה לי תוכנית רק למפגש אחד .זה נתן לי לאחרונה ביקשו ממנה בעבודה להרצות על משהו שהיא אוהבת והיא בחרה
דרייב רציני!״ היא אומרת וצוחקת .בשנה הראשונה שהעבירה את הקורס לדבר על הליקוט .אחרי ההרצאה היא סיפרה לי שבחיים שלה לפני הקורס
היא היתה המון בטבע ,מתכננת את מפגשי הליקוט במרץ ,מלקטת ומביאה היה לה נוח ללכת לקניון ,לשבת בבתי קפה עם חברות ,ובכלל לא היה לה
הביתה את מה שליקטה ,מנסה תבשילים במטבח .״כל אותה שנה לא ישנתי
בערך ואמרתי לבן הזוג שלי ,דוידי ,כל לילה לפני מפגש :׳הפעם באמת אין מושג כמה היא אוהבת להיות בחוץ ,בטבע״.
לי מה ללקט׳! ככה נולד הקורס .מתוך האין ברירה .מתוך המציאות .אגב, התה מוכן .נהורא חובשת את כובע הלבד ,שהיא ליבדה בעצמה ,כמובן,
כל מי שהגיע לקורס ידע את זה .הם ידעו שאם לא נמצא מה ללקט אלמד ואנחנו שותות תה בכוסות עץ מגולף ,שהיא גילפה בעצמה ,כמובן .פתאום
אותם לקלוע סלים ,לגלף כף או להדליק אש בלי גפרורים ,אבל מעולם זה
הבנתי :אזור הנוחות של נהורא זה לצאת מאזורי הנוחות.
לא קרה .הקורס רץ כבר שש שנים וכל הזמן משתפר״. ״הכל התחיל כשהייתי בת 22והלכתי לקורס של ארבעה ימים
מקסים .אבל אם יורשה לי להיות קצת בוטה :למה לאכול עשבים? את עז? אינטנסיביים ביער עם הרבה מלאכות ,גילוף ,הסוואה ,התגנבות ,הדלקת
״קודם כל ,בגלל שהגעתי מתחום של מיומנויות חיים קדומות ,שגם אותן אני אש בלי גפרורים .החוויה הזאת שינתה את חיי .תמיד הייתי ילדת טבע,
מלמדת ,אני לא מסתכלת על הליקוט כעל סופר בו אפשר לאכול בחינם, אבל זה היה ממש משמעותי .כשביקשתי להירשם לקורס השנתי ,המדריך
אלא כעל גן עדן .אני חושבת שבאמת באמת נולדנו לגן עדן ואנחנו עדיין אמר לי שאין עוד אישה בקורס ושאם אמצא חברה אוכל להצטרף .הייתי
חיים בו .לא גורשנו ,אנחנו פשוט מתרחקים ממנו כל הזמן .חז״ל אומרים צריכה לחכות חמש שנים עד שנרשמו עוד נשים! הקורס היה לי נורא כיף.
שאולי עץ הדעת היה חיטה וזה מתקשר לי עם המהפכה החקלאית .לפניה לא חשבתי שזה יהיה העיסוק העיקרי שלי בחיים ,אבל נפתח לי עולם ענק
חיינו ממה שהיה לנו ,וכשהמהפכה החקלאית קרתה ,הפכנו להיות תלויים
בחיטה או בתפוחי אדמה או בתירס ונהיינו בעלים של האדמה ,במקום פשוט ומטורף .וככל שעבדתי בו יותר הבנתי כמה שהוא מרתק ואינסופי.״
לקחת מה שגדל כאן לבד .בעיני המשמעות של גן עדן היא לא להיות הבעלים מסתבר שלא רק נהורא נדלקה על העניין .בחלוף הזמן ,היא הבינה
של האדמה ,אלא להיות חלק ,להסתכל ולראות כמה ואיך אני קשורה למה שרבים מהסובבים אותה גם צמאים לדעת .אז היא התחילה ללמד אותם,
שקורה פה ,כמו צבי ,למשל .אני יכולה להיות חלק מהותי מהמארג הזה ולא בהתחלה בטיולים קצרים כעיסוק צדדי .תוך כדי כך ,הבינה משהו משמעותי:
להיות משהו נבדל ונפרד מהמציאות הזאת .כלומר בעלות מרחיקה אותנו. אם היא לא מלמדת – היא לא מתפתחת בעצמה .כמו רבים מאיתנו ,גם
נהורא צריכה מטרה ודד ליין בשביל לדחוף את עצמה ללמוד ולהתמקצע.
זה ברובד הכי עמוק״. בתום שנת הלימודים ההיא ,רצתה נהורא לפלס לעצמה את הדרך
אבל זה לא הכל .נהורא מספרת שאנחנו מוקפים במזון-על (סופר וללמוד לבד .״רציתי לעשות את המסע שלי ,לא להעתיק ממורה .שלמדתי
פוד) שבאירופה משלמים עליו כסף טוב ואנחנו רק צריכים להושיט את בקורס ,שכלל גם מלאכות קדומות ,בנוסף לליקוט ,הכי נוח היה לי ללקט.
היד וללקט .סרפדים למשל .אנחנו אפילו לא יודעים לקטוף אותם .״אחד גם למדתי בעבר אדריכלות נוף ולמדתי בוטניקה ,אז שם היה לי קל .אמרתי
התחביבים שלי הוא להיכנס לחנות טבע ,להסתכל מסביב ולהגיד לעצמי: לעצמי שאצא פעם בחודש ליער ,אנסה כל מיני דברים ,אראה מה עובד ומה
לא עובד .עברו החגים ,יצאתי באוקטובר והיער היה יבש ,ובזה זה נגמר .שנה
גּושפנקה 29 גיליון | 351#כ״ג בשבט תשפ״ה | 21.2.2025
