Page 33 - Gushpanka351
P. 33
אחד הגידולים המרכזיים של אנטמן הוא פרחי
אדמוניות המשווקים להולנד .מזג האוויר
בארץ מאפשר לו להקדים את השוק האירופי
בשבועיים-שלושה .״אנחנו כל הזמן מנסים לחדש״
תתקלקל. בתוך נוף היער הפסטורלי .גם גידולי החממות מספקים פתרון מסוים ,מכיוון
דרך החקלאות גם ניתן להנחיל משמעות וחיבור לדור הבא .חלק ניכר שניתן להקים אותם בשטחים פנויים בתוך היישוב ,דוגמת החממות במגדל
מזמנו מקדיש יעיר להוראת חקלאות והוא רואה כמה היא תורמת ומלמדת
את הנוער .לאחרונה הוקמה בכפר עציון אולפנת רגבים ,המגשימה הלכה עוז ,שנבנו על גבי משטחי הבטון שבעבר עמד עליהם הלול.
למעשה עקרונות אלה .במגילת הנטיעה כתב קרניאל :״השרשים העמוקים לצד התועלת הכלכלית והחיבור לעבר ,החקלאות בגוש מגשימה ערכים
של העצים יזכירו לנו את חובתנו להיות דבוקים בעולם־המעשה ,בבנין, חשובים נוספים .למשל ,היא מהווה הגשמה והוכחה של זכותנו על הקרקע
בנטיעה ובעבודה .הענפים הגבוהים שיתנשאו אל על יעוררו אותנו כלפי מול השכנים הערבים .בתרבות הערבית נטיעה היא מעשה הכרחי ,המוכיח
מעלה ,לדעת את קוננו ולשאוף תמיד לשלמות מוסרית ולקדושת־החיים״. את הקשר של האדם לנחלת האבות שלו .רק כשתושבי גוש עציון התחילו
ואכן ,מתברר שחקלאות אינה סתם עבודה ,אלא מעשה של חיבור בין דור לטעת ,השכנים הערבים ראו בהם שכנים אמיתיים ולא אורחים לרגע.
העבר לדור העתיד ,בין אדם לאדמתו ,ובין בני האדם השוכנים יחד על דווקא הנוכחות הברורה הזו מייצרת את מה שיעיר מכנה ״שלום מקומי״.
פני האדמה הזו .בכל חלקה מעובדת ,בכל שתיל שניטע ,בכל פרי שנקטף ״כשהשכנים רואים שאתה חקלאי כמוהם ,נוצרים קשרים״ ,הוא מסביר.
״מתייעצים ,משוחחים ומתמודדים יחד עם אותם מזיקים״ .בעת הצורך,
ממשיכה להתקיים אותה ברית עתיקה בינינו לבין האדמה. החקלאים הערבים מבקשים מעמיתיהם היהודים עזרה בבקשת אישורים
מהצבא להיכנס למסוק את הזיתים שלהם .יש רק שבוע אחד בשנה שאפשר
למסוק את הזיתים ואם הם לא יקבלו את האישור להיכנס כל התנובה
גּושפנקה 33 גיליון | 351#כ״ג בשבט תשפ״ה | 21.2.2025

