Page 27 - Gushpanka355
P. 27
כשאתה צריך ביתי
להקים את עצמך
מההריסות עדיף
מאוד שתהיה עם
סכין בין השיניים.
ברור לי שמי
שלחם היה לו יותר
קל להשתקם
כמו טיול שנתי פינה בתוך העולם.
בתמונה ,הרס בית
״אני הכי מתגעגעת לים״ ,אומרת א׳ בלי היסוס .״כשהייתי קטנה ,היינו
הולכים ברגל לים בשבתות .בנחת של שבת זה יכול להיות טיול של 40 בפאת שדה.
דקות .גם תלוי מאיפה אתה יוצא ,אם אתה יוצא מהשער של גדעון ליד צילום :עמוס בן
החמור ,אז זה פחות מחצי שעה״ ,עיניה מתחילות לדמוע ,או אולי סתם נדמה
לי .״הדרך עצמה יפה ממש ,אפשר לעבור ליד האגם .בתור ילדים זה באמת גרשום ללע”מ
היה גן עדן .אחר כך המצב הביטחוני התדרדר״. קרני אלדד
ביום הגירוש היתה א׳ בת ,22נשואה ואם לתינוקת .בעלה לא היה איתה
כי לא נרשם כתושב הגוש וכבר אסור היה לו להיכנס .״התעוררנו בבית של ששואלים אותם מאיפה הם ,הם עונים אוטומטית :טל נוימן מגןכ
אמא בגני טל .לילה קודם היה ברור לנו שזה ממש הסוף ,שהחיילים יגיעו
בשעות הקרובות .לא ישנו כמעט באותו הלילה .לא האמנו ב״היה לא תהיה״, אור ,נעם ורוחמה שפירא משירת הים ,א׳ מגני טל ,איילת סנדק
אבל הייתה לנו חוויה משפחתית מאוד מוזרה :בעוד שכל משפחה במושב ממורג .נכון ,היום טל גרה בראש צורים ,נעם ורוחמה בבת עין,
קיבלה מכולה וכבר העמיסה עליה את מה שהיה בבית ,המכולה שלנו לא א׳ בתקוע ואיילת ומשפחתה גרו ועוד ישובו לבת עין ,אבל בלב הם משם,
הגיעה .אז ביום הגירוש הבית נראה רגיל ,כל הרהיטים היו במקומם .זה היה מהחולות והים של גוש קטיף 20 .שנה אחרי ,אנחנו חוזרים איתם לשם
בוקר מאוד מוזר. בזיכרון ובדמיון.
״גני טל החליטה קולקטיבית שלא יהיו בה מראות כמו שהיו בכפר דרום
למשל .לא יהיו צעקות ,קללות ,בקבוקי צבע ,מאבק ,גרירות על הרצפה.
אנחנו נצא בצורה מהוגנת עם לו״ז מתואם מול הצבא .היה ליום הזה לו״ז כמו
שיש לשבתות שמחה :נפגשים בבית הכנסת ,מנחה ואז יוצאים לאוטובוסים
כמו בטיול שנתי .עליתי לאוטובוס עם תיק שירות לאומי אדום-שחור על
הגב וילדה במנשא לפנים.
״הפעילו על התושבים לחץ פסיכולוגי עצום ,שאם הם לא יעזבו עד
חצות בלילה הקודם ישללו מהם כספי הפיצויים ,אז אמא שלי עזבה בערב
הקודם .היא היתה גרושה עם ארבעה ילדים ולא יכלה לוותר .אני מרגישה
צורך להסביר את זה לא בקטע מתנצל ,אלא כי זה חלק מהעוול .אצל אמא
שלי זה היה הרבה יותר גרוע ,כי בגלל המכולה היא חזרה לשם לארוז
ולהעמיס ,כשכבר לא הייתה נפש חיה חוץ מהצבא ביישוב והכל מסביבה
היה עיי חורבות .היא סיפרה לי שהיא השתדלה לא להסתכל״.
״זה היה קשה כל כך ,ואנחנו אולי הכי פריווילגיים מכולם .גני טל סגר
עם בית ההארחה בחפץ חיים ,אז בניגוד ליישובים אחרים ,ידענו לאן אנחנו
גּושפנקה 27 גיליון | 355#כ״ב בתמוז תשפ״ה | 18.7.2025

