Page 29 - Gushpanka355

‫אחרי הגירוש‪ ,‬חלק בי המשיך לעסוק בשבר‪ ,‬באבל‪ .‬אבל בפרספקטיבה של‬ ‫תסתכלי איזה אפקט האיום הזה עושה היום״‪.‬‬
‫‪ 20‬שנה יש בשבר משהו מאוד מצמיח והוא חלק מאיתנו‪ ,‬אולי אפילו חלק‬ ‫רוחמה‪ :‬״לא האמנתי שאפשר לעצור את הגירוש‪ .‬אבל זה היה תהליך‪,‬‬
‫טוב‪ .‬זה עשה אותי יותר רך‪ ,‬כי יש בי משהו שבור‪ .‬אני מקבל את השברים בי‬ ‫נפל לי האסימון לאט לאט‪ .‬כשהתחיל הגירוש במורג וגדיד והיישובים‬
‫ובאחרים‪ .‬לקום מהשברים זה משהו משמעותי ברמה האישית‪ ,‬כמו שחולה‬ ‫התרוקנו ממבוגרים והצעירים ישנו בבתים בשקי שינה‪ ,‬הבנתי שזה אבוד״‪.‬‬
‫מרגיש שהשכינה ליד ראשו‪ .‬אתה בעין סערה וזה מוליד משהו משמעותי‬ ‫איילת‪ :‬״כשפינו אותנו היה חשוב לנו גם איך אנחנו יוצאים‪ .‬יצאנו‬
‫מהשער של מורג‪ ,‬האוטובוסים חיכו בחוץ לבקשתנו‪ ,‬שרנו כל הדרך ׳כי לא‬
‫באישיות״‪.‬‬
‫איילת‪ :‬״קשה לי למצוא מה היה לטובה בגירוש‪ .‬חשבתי על בעלי‪ ,‬אדם‬ ‫יטוש ה׳ עמו׳‪ .‬היה לי חשוב לצאת עם גב זקוף‪.‬‬
‫מאוד רגיש ויחד עם זה עוצמתי וחזק‪ .‬הוא חווה שבר נפשי מאוד גדול‪,‬‬ ‫״אחרי הגירוש כעסתי מאוד‪ .‬הייתי כמו ילדה קטנה‪ ,‬אמרתי‪ :‬׳אוקיי‪ ,‬אני‬
‫היה לו ממש קשה‪ .‬זה אחד מהדברים שהפכו אותו לאיש טיפול ומשם הוא‬ ‫אסתגר לי‪ ,‬אגור עם הדתיים‪ ,‬עם הימניים‪ ,‬אני לא רוצה לשכנע או להסביר׳‪.‬‬
‫צמח‪ .‬הוא עו״ס ומטפל המון שנים‪ .‬זאת היתה אחת מנקודות המפנה‪ ,‬כי הוא‬ ‫ואהוביה שמע‪ ,‬ראה והרגיש מעבר לחומות שלי את המשימה שלנו ופרץ את‬
‫האמין שאפשר לצמוח ולתקן ולגדול ולחיות טוב למרות כאבים‪ ,‬שברים‬ ‫הדרך בהתיישבות והקמה של מאחזים‪ .‬חזרה לו האהבה לארץ‪ ,‬לעם ולתורה‪.‬‬
‫ואובדן‪ .‬אני מאמינה שדברים הם לטובה‪ ,‬אבל קשה לי לראות אותה‪ ,‬כי כל‬
‫הוא שמע את מה שהייתי אמורה להמשיך לעשות אם לא היינו מסתגרים‪.‬‬
‫כך הרבה סבל וכאב נגרם מהגירוש״‪.‬‬ ‫״קראנו לו אהוביה כי הבנתי שנצטרך תזכורת שאנחנו אהובי ה׳‪ .‬בגירוש‬
‫הייתי בת ‪ ,26‬נשואה עם ילד אחד‪ .‬נתקע לי בראש מחקר של פרופסור‬
‫יום אחד חזרתי‬ ‫מאוניברסיטת חיפה שחקר את מפוני ימית וגילה שהשיקום של מי שנאבק‬
‫הביתה וגיליתי‬ ‫היה מהיר יותר‪ .‬יש לי אופי לוחמני וזה התלבש לי‪ .‬היה לי ברור שהקו‬
‫שאחותי כתבה על כל‬ ‫שאנקוט בו הוא קו של מלחמה‪ .‬השתתפתי במאמצים של הגוש בהידברות‬
‫הקירות דברים נגד‬ ‫ולנצח באהבה‪ ,‬בשרשרת‪ ,‬בפנים אל פנים‪ ,‬אבל במקביל התקבצנו כמה‬
‫הגירוש‪ .‬זאת היתה‬ ‫אנשים שאמרו שבטח לא נצא לפני הגירוש ובטח לא בקלות‪ .‬אנחנו ניתן‬
‫הדרך שלה להתמודד‪,‬‬
‫אבל מבחינתי זה‬ ‫פה פייט‪.‬‬
‫לקח ממני את מה‬ ‫״הקמנו מטה עם דתיה יצחקי‪ ,‬ועודדנו אנשים להעביר את הכתובת שלהם‬
‫שהיה בשבילי פינה‬ ‫לגוש קטיף כדי שבשעת פקודה יוכלו להיכנס‪ .‬שתי משפחות גרו אצלנו‬
‫בבית‪ .‬ביום הגירוש עצמו‪ ,‬מילאתי בקבוקי מים עם צבע גואש‪ ,‬צעקתי את‬
‫בתוך העולם‬ ‫החיים שלי על החיילים‪ ,‬שפכתי את הצבע ואמרתי שיישפך פה דם‪ .‬הייתי‬
‫מאוד אקטיבית‪ ,‬אבל במורג ההנהגה חיבקה את החיילים‪ .‬כיבדתי את הדרך‬
‫רוחמה‪ :‬״סביב הגירוש הגיעה אלינו הדסה פרומן עם חבורת נשים‬ ‫שהם בחרו‪ ,‬אבל אני מאמינה שכשאתה צריך להקים את עצמך מההריסות‪,‬‬
‫בשחור ועשו אצלנו שבת בכפר ים‪ .‬הן רצו להיות איתנו בכאב למרות‬ ‫עדיף מאוד שתהיה עם סכין בין השיניים‪ .‬ברור לי‪ ,‬שכמו במחקר‪ ,‬מי שלחם‬
‫הריחוק הפוליטי‪ ,‬והקשר נשמר לאורך כמה שנים‪ .‬היה שם איזה קצה של‬
‫חוט ואני מרגישה שעכשיו זה נפתח שוב‪ .‬עכשיו האתגר שלנו להתחבר יחד‬ ‫היה לו יותר קל להשתקם״‪.‬‬
‫ממקום חדש‪ ,‬לחבר את הערך הדתי והלאומי והאוניברסלי‪ .‬לחיבור הזה‬ ‫רוחמה‪ :‬״עכשיו בפרספקטיבה של השנתיים האלה‪ ,‬הרבה מהאנשים‬
‫יש פוטנציאל בגוש עציון‪ ,‬פוטנציאל שטרם התממש‪ .‬אני הולכת עם הרב‬ ‫הפרקטיים האלה‪ ,‬הביטחוניסטים שאמרו‪ :‬׳נעזוב את עזה ויהיה שלום׳‪,‬‬
‫קוק‪ ,‬שחייבים להיות התכללות ואיזון בין כל הערכים האלה‪ ,‬האוניברסלי‬ ‫ששאלו‪ :‬׳מה יש לנו לחפש שם׳‪ ,‬היום נפתחו לעולם הנאיבי‪ ,‬של החיבור‬
‫לארץ ולמהות היהודית‪ .‬מצד שני‪ ,‬בגוש היינו מנותקים קצת מהעולם‬
‫והלאומי והקודש‪ ,‬וזאת התקווה בעיני״‪.‬‬ ‫שלהם‪ .‬חשבנו שאם אנחנו בבועה המקסימה הזאת‪ ,‬מחוברים לעולם הרוח‬

‫ולאמת הרוחנית‪ ,‬זה מספיק‪ .‬אבל זה לא היה מספיק״‪.‬‬

‫ארבעה בתים וגעגוע‬

‫רוחמה ואיילת בטוחות שגוש קטיף יקום שוב ושהן ישובו אליו‪ .‬טל יודעת‬
‫שגם אם תהיה האפשרות – היא לא תחזור‪ .‬היא זוכרת את ההידרדרות‬

‫הביטחונית ולא מוכנה לסכן את עצמה ואת משפחתה‪.‬‬
‫איילת‪ :‬״יש געגועים‪ ,‬זה סיפור החיים שלי‪ .‬כל השנים אמרתי שאני‬
‫הראשונה שתחזור‪ .‬אני מחכה‪ ,‬זה ברור שאנחנו חוזרים‪ .‬כפר עציון תמיד נתן‬
‫לי תקווה מההיבט הזה‪ ,‬כי הוא חזר אחרי ‪ 19‬שנה‪ .‬זאת עדות חיה שאפשר‬
‫לחזור‪ .‬ומה שהיה שנה שעברה‪ 19 ,‬שנה אחרי הגירוש‪ ,‬היה איתות מאוד ברור‬

‫שזה אפשרי״‪.‬‬
‫טל‪ :‬״אני מרגישה בית כאן‪ .‬יש פשטות בראש צורים כמו בגוש קטיף‪,‬‬
‫שקשה למצוא – פשטות עמוקה כזאת שמאוד אהבתי בגוש‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני‬
‫מרגישה קצת בגלות‪ ,‬כי אני גרה בהר ולא במישור ובים‪ .‬אולי אם גוש קטיף‬
‫היה קיים‪ ,‬גם אם לא הייתי גרה בו‪ ,‬הייתי מרגישה את זה פחות‪ .‬אבל שזה‬

‫נלקח ממני בצורה כפויה‪ ,‬גורם לי במובן מסוים להרגיש בגלות״‪.‬‬
‫נעם‪ :‬״אני מרגיש שבאופן אישי עברתי שבר גדול מאוד‪ .‬במשך שנים‬

‫גּושפנקה ‪29‬‬ ‫גיליון ‪ | 355#‬כ״ב בתמוז תשפ״ה | ‪18.7.2025‬‬