Page 36 - Gushpanka355

‫אהילרהחינםופל‬
‫נ ו י מ ןכ‬ ‫טל‬

‫צילום‪ :‬עמוס בן גרשום ללע”מ‬ ‫ולם הלכו‪ ,‬רק אנחנו נשארנו כאן‪ .‬אנחנו‪ ,‬וכל‬
‫הארגזים‪ ,‬והירח שנופל לאט לאט אל הים‪ .‬תראה‬
‫איך הוא נופל‪ ,‬כל כך לאט‪ ,‬כל כך יפה‪ ,‬בקו ישר‬
‫ונרעד‪ .‬כמו שיר הוא נופל ומשאיר אחריו לילה עצוב עוד‬

‫יותר‪.‬‬

‫כולם הלכו‪ ,‬כל החיילים והשוטרים והחולצות‬

‫הכתומות ואמא ואבא בעיניים אדומות‪ ,‬והירח שעורר סערה עמוק בים‪.‬‬

‫רק אנחנו נשארנו כאן‪ .‬אנחנו‪ ,‬ושמיים עם חור‪ ,‬והארגזים האלה מסביבנו‬

‫שמלאים בחול‪.‬‬

‫״תעזור לי״‪ ,‬אני מבקשת‪ ,‬״צריך למהר לארוז‪ .‬עד הבוקר הים יכסה את‬

‫הכל״‪ .‬וככה‪ ,‬בלילה נטול ירח אנחנו מניחים בארגזים מחברות וגרביים‬

‫וספרי בישול משנות ה‪ 80-‬ואת כל הצחוק שצחקנו בסלון הזה‪ ,‬ואת כל הבכי‬

‫מהמסדרון ואת החלומות שנחלמו פה והשמלה האפורה מהארון‪ .‬״רק רגע״‪,‬‬

‫אני אומרת לך‪ ,‬״אני צריכה עוד לארוז שיר‪ .‬שיר ילדים צרפתי שאמא היתה‬

‫שרה לי כשהייתי ילדה‪ ,‬ממש כאן על המיטה״‪.‬‬

‫כולם הלכו‪ ,‬רק אנחנו נשארנו כאן‪ .‬אבל השיר שלי‪ ,‬איפה השיר‪ .‬אני‬

‫בוכה פתאום‪.‬‬

‫אתה מחייך אליי ובעיניך כוכב שמת לפני שנים רבות‪ .‬אתה נותן לי יד‬

‫ומוליך אותי אל החלון‪ .‬בחוץ הלילה כהה וקריר‪ ,‬אורות הפנסים דהויים‪ ,‬רוח‬

‫מלוחה מגיעה מן החוף‪ .‬״תראה״‪ ,‬אני אומרת לך‪ ,‬״תראה את הגל הגדול הזה‬

‫שעולה מן הים‪ ,‬תראה את הקצף הכסוף‪ ,‬את הצדפים‪ .‬אולי הוא רוצה לכסות‬

‫אותנו‪ ,‬ואולי הוא רק מנסה להחזיר את הירח לכוכבים״‪.‬‬

‫אבל אתה לא עונה‪ ,‬ופתאום אני מבינה שאני לבד‪ .‬ואולי מעולם לא‬

‫היית‪ ,‬אולי רק אני הסתובבתי בבית הזה‪ ,‬על האדמה הזו‪ ,‬בין הזכרונות האלו‬

‫וחיפשתי את השיר שהייתי פעם מזמן‪.‬‬

‫כולם הלכו‪ ,‬ורק אני נשארתי כאן‪.‬‬

‫עוד מעט גם אני אלך‪ ,‬יחפה אסתובב בבית בלילה הזה האחרון‪ .‬אני אציע‬

‫מיטה‪ ,‬אחזיר ספר לארון‪ ,‬אשטוף כוס שתטפטף עד הבוקר על שיש נקי‪ .‬רק‬

‫אני אשמע את הבכי העמום‪ ,‬הכובש‪ .‬אולי זה בכיו של הירח מתגעגע לכוכב‪,‬‬

‫ואולי זה הבכי שלי‪.‬‬

‫מחר הים יכסה את הכל‪ ,‬צדפים ישברו יחד עם רסיסי ירח‪ ,‬חלונות וארון‪,‬‬

‫ובסוף ישאר כאן רק חול‪.‬‬

‫גיליון ‪ | 355#‬כ״ב בתמוז תשפ״ה | ‪18.7.2025‬‬ ‫‪ 36‬גּושפנקה‬