Page 14 - Gushpanka357
P. 14
טוחנות לאט
בפונדק קטן
פאב ׳הממלכה׳,
צומת תקוע
למטה -ראובן קרני אלדד
מימין ,מיכה
״אתמול חנו פה עד למעלה״ ,פותח ראובן שדור
משמאל ,בודקים ונוסע להביא עוד שולחנות .המקום נפתח רק
אם הלקוחות לאחרונה וכבר מלא .הלך המרואיין ,נזמין
שותים מהר מרגריטה .מי שאמון על הקוקטיילים היא
ד״ר טניה שדור ,רופאה במקצועה ,מערבבת
מספיק .צילום:
יובל בנשטיין קוקטיילים בחסד ואשתו של המרואיין הנמלט.
׳הממלכה׳ זה פאב .שום דבר אחר .רעבים?
בין השולחנות מסתובבים ראובן ומיכה תאכלו בבית ,או שתנשנשו נאצ׳וס ,פופקורן או
השותף שלו ובודקים את מפלס הכוסות .אם עוגיות עבאדי עם לבנה .הוא נמצא בצומת תקוע
מישהו שותה לאט הם בודקים למה .מבחינתם, ובקרוב יפתח כאן מתחם פודטראקס מעלף.
הכי חשוב שהלקוח יהיה שמח .אם לא טעים לו הרעיון לפתח את הצומת כמוקד בילוי ונוכחות
– מחליפים במקום בלי שאלות עד שהוא מחייך. הוא גם ביטחוני ,ורק הגיוני שראובן יפתח כאן
הממלכה היא מקום נעים וכיפי ,ולמרות את המקום הראשון ,כי ראובן ,כידוע ,הוא אחד
שבאותו הערב בו ביקרנו במקום היה עוד פאב
פתוח ביישוב (׳חגיגה נודדת׳) והופעה ,עדיין מהרבש״צים המיתולוגיים של תקוע.
היבטנו מסביב :שני שולחנות של דייטים,
המקום היה מלא .תקוע אימפריה. שולחן של סטלנים ,שולחן ארוך שחוגג יומולדת
(״תוכלו לשים מוזיקה כזאת שאפשר גם לרקוד?״)
פתוח כל ערב (פרט לשישי) משמונה והקבועים שבאים להוריד שליש או ארבע אחרי
עד חצות .נגישות חלקית. העבודה .שלושה ברזים של בירה קרה משמחים
את האוכלוסייה המקומית.
לחופשי בעוד המשפחות השכולות נשארות עם היהודים כאן זולים בעיני מקבלי ההחלטות .הם טור אישי
הכאב הנצחי. מוכנים לשחרר רוצחים מורשעים ,שכבר הוכיחו
את מסוכנותם ,תמורת שחרור חטופים – בלי עסקת דמים
ועוד נקודה חשובה :הכלא שלנו לא מרתיע לחשוב על ההשלכות .זה כאילו הדם של אחותי
או משקם – הוא חממה לטרור .הם לומדים שם, ושל עוד מאות קורבנות טרור לא שווה מספיק אף אחד לא יכול להכין אותך
מתארגנים ,מתכננים .במקום לצאת מתוקנים ,הם כדי להשאיר את הרוצחים בכלא .זו תחושה של לרגע בו את מגלה שרוצח
יוצאים מחבלים טובים יותר .זו לא ספקולציה בגידה ושל זילות בזיכרון הנופלים ,כאילו הם רק אחותך משתחרר מהכלא
– זו המציאות .נקודה נוספת היא ההרתעה: במסגרת עסקת חטופים
שחרור רוצחים כאלה פוגע בהרתעה של מדינת סטטיסטיקה בעסקה פוליטית.
ישראל .זה מראה לאויבים שלנו שאפשר לרצוח אי אפשר להגיד בקול רם בימים אלה, מרים למקוס
ולצאת חופשי בעסקה .אנחנו לא יכולים להרשות כשהציבור כולו שמח על שחרור החטופים ,אבל
לעצמנו להתפשר על ביטחוננו .כן ,אנחנו רוצים – זו עסקה גרועה .אנחנו משחררים הרבה מאוד את שחרור רוצח אחותי בעסקה
את החטופים בחזרה ,אבל לא בכל מחיר .לא רוצחים שסביר להניח שיחזרו לרצוח .בדיוק כמו האחרונה גיליתי מהתקשורת.
במחיר של סיכון חיים נוספים ,לא במחיר של המחבל שרצח את אחותי :הוא היה בכלא ,ניסה איש לא התקשר להודיע לנו,
לרצוח שוב ,שוחרר וחזר לרצוח .הם לא משתנים; להכין אותנו .המדינה מרגישה
עוד משפחות שכולות. בטוחה מספיק כדי לשחרר
אני קוראת למקבלי ההחלטות :חשבו על הם רק מתחזקים. רוצחים כאלה ,אבל לא מרגישה מספיק בטוחה
ההשלכות ארוכות הטווח .אל תסגרו עסקאות אני שמחה מאוד שהחטופים חוזרים הביתה. כדי להתקשר למשפחות הקורבנות ולהודיע להן
כאלה ,שמסכנות את כולנו .הצדק ,הביטחון והדם גם אני התרגשתי עד דמעות כשראיתי אותם מראש .זהו זלזול בכאב שלנו ,אנחנו לא חלק
חוזרים .באותה מידה ששמחתי בחזרתם ,אני מהשיקולים .במקום לקבל תמיכה או לפחות
של הנרצחים הבאים חייבים לבוא קודם. כועסת על העסקה הזאת ,שתביא הרבה יותר הודעה רשמית ,אנחנו נשארות להתמודד עם
רוצחים חזרה לרחובות .זו תחושה מאוד קשה,
מרים היא אחותה של דליה למקוס הי״ד ,שנרצחה תחושת חוסר צדק עמוקה .הרוצחים משתחררים ההלם לבד ,מול מסכי הטלוויזיה.
בפיגוע בטרמפיאדה ליד אלון שבות לפני 11שנה. ואז מגיעה התחושה הקשה ביותר :חיי
גיליון | 357#ט׳ בחשוון תשפ״ו | 31.10.2025 14גּושפנקה

