Page 16 - Gushpanka357

‫מגעגוע‪ .‬אליבא דרב יהודה ליאון אשכנזי‪ ,‬הידוע‬ ‫אנחנו‬ ‫טור אישי‬
‫בכינוי מניטו‪ ,‬הרעיון הזה טמון גם במלה בראשית‪:‬‬ ‫מתגעגעים‬
‫ה‪-‬ב׳ משמעותה בשביל‪ .‬בשביל הראשית‪ .‬כלומר‬ ‫לאיחוי ותיקון‬ ‫געגוע –‬
‫הסיפור מתחיל לא איך נברא העולם אלא מדוע‬ ‫המנוע של‬
‫הוא נברא‪ ,‬מה המטרה‪ .‬וקודם לתוהו ובוהו וקודם‬ ‫החברה‪.‬‬
‫לבריאת העולם ישנה נקודת ראשית‪ ,‬שהיא ליבת‬ ‫בשמחת תורה‪,‬‬ ‫העולם‬
‫הכל ואליה ישוב הכל‪ .‬כנ״ל סיפור גן עדן שנמצא‬ ‫לא רק החיילים‬
‫בבסיסה של האנושות‪ ,‬מונח בלא‪-‬מודע האנושי‪,‬‬ ‫רותי דורון‬
‫מהווה עוגן ומצפן שאליו מתגעגעים ומכוונים‬ ‫קיבלו צו‪,‬‬
‫לתהליכי מסעות של תיקון – של אנושות‪ .‬של‬ ‫גם האחדות‬ ‫השמחה האדירה ששטפה‬
‫קיבלה צו ‪8‬‬ ‫את כולנו עם השבת חטופינו‬
‫עם; שממנו יוצאים ואליו שואפים‪.‬‬ ‫החיים נמהלת בכאב ובמתח‬
‫דומני שזו הקומה הבאה אליה אנחנו‬ ‫עוצמה‪ ,‬להיות פועל לשינוי המציאות‪ ,‬ולעשות‬ ‫על החטופים החללים ששבו‬
‫נדרשים כעם‪ :‬לצאת למסע תיקון חברתי עמוק‬ ‫תיקון‪.‬‬ ‫ואלו שטרם‪ ,‬ועלינו לא לשקוט‬
‫פנים אל פנים‪ ,‬כמו הכרובים במשכן‪ ,‬שהרי שם‬ ‫עד שישובו כולם‪ .‬בהודיה העמוקה עד אין קץ;‬
‫נמצאת השכינה (לוינס‪ ,‬הרב זקס ועוד)‪ ,‬כמו‬ ‫הגעגוע הזה לתיקון הקלקולים שהביאונו‬ ‫בדמעות וכאב עם כל המשפחות השכולות של‬
‫הניסור של אדם וחוה שהיו מחוברים גב אל גב‬ ‫ליום הנורא ההוא‪ ,‬הוא זה שהניע את חיילינו‬ ‫הנרצחים והנופלים; בכבוד והוקרה לחיילינו‬
‫כמתואר במדרש‪ ,‬והפנייתם‪ ,‬כישויות נפרדות אך‬ ‫הנדירים לצאת אל הקרב במסירות נפש שאין‬ ‫המסורים והמופלאים אשר מסרו נפשם להגנת‬
‫מחוברות ומשלימות‪ ,‬פנים אל פנים‪ .‬זה ביטוי‬ ‫דומה לה ולחתור לניצחון הקיום והרוח של עם‬ ‫העם והארץ ולהשבת חטופינו וביטחון ישראל;‬
‫של קשר היונק מזהויות עמוקות‪ ,‬אמון‪ ,‬הקשבה‪,‬‬ ‫ישראל ומדינת ישראל‪ .‬הגעגוע הזה הוא שהניע‬ ‫בייחול ושוועה לרפואתם של פצועי הגוף והנפש;‬
‫אהבה‪ ,‬נכונות לפשרות‪ ,‬משמעות‪ ,‬ויתור וחתירה‬ ‫מאות אלפים מהעם לפעול למען השבת חטופינו‪,‬‬ ‫בדאגה‪ ,‬פיקחון נוקב ומודעות למחירי ההסכם;‬
‫להסכמות ״שלישיות״‪ ,‬המתהוות מליקוט זרעי‬ ‫שאותם לא הכרנו אישית‪ ,‬אבל הבנו עמוק עד‬ ‫בחיזוק הממשלה וכוחות הביטחון במחויבותם‬
‫האמיתות השונות המצויות בכל אחד מהציבורים‪,‬‬ ‫כמה הם חלק מהרקמה האנושית השלמה שלנו‬ ‫לפעול בנחישות ונועזות למען מציאות מדינית‬
‫והן גבוהות ועמוקות בהרבה מהכנעות בינאריות‪.‬‬ ‫כעם‪ .‬וזו המשמעות העמוקה של ערבות יהודית‪.‬‬ ‫וביטחונית אחרת בתוך ומעבר לגבולות; בתפילה‬
‫זו הקומה הבאה אליה אנחנו נדרשים כעם‪.‬‬ ‫זה גם געגוע אחד לשני ציבורים‪ :‬ימנים‬ ‫עמוקה לשלום נפשן של המשפחות נפגעות‬
‫ושמאלנים‪ ,‬דתיים וחילונים‪ ,‬הנגב המערבי וגב‬ ‫הטרור שרוצחיהן משוחררים‪ ,‬ולשיקומן של‬
‫שנזכה שוב להתחיל מבראשית‪.‬‬ ‫ההר‪ .‬אנחנו זקוקים אחד לשני פיזית ומהותית‪,‬‬ ‫הקהילות הפצועות ושל החברה כולה אשר זקוקה‬
‫ערכית וזהותית‪ .‬עד כדי כך ולא פחות מזה‪ ...‬זו‬
‫רותי דורון היא ממייסדי ומובילי ברית הנגב וההר‪,‬‬ ‫איכות של געגוע הנמצא בבסיס הברית שנרקמת‬ ‫לריפוי עמוק – בכל אלה אנו ניצבים היום‪.‬‬
‫כלת בראשית של היישוב תקוע שפעלה ללא לאות‬ ‫בינינו‪ ,‬א‪/‬נשים מגוש עציון וא‪/‬נשים מבארי‬ ‫כמה חשוב שנחזיק יחד את ההודיה‪ ,‬השמחה‪,‬‬
‫למען החטופים‪ .‬מתוך דבריה במעמד הכתרתה‬ ‫ניר עוז‪ ,‬בכל השנה האחרונה‪ .‬על אף וגם בתוך‬ ‫הכאב‪ ,‬הדאגה‪ ,‬המחויבות‪ ,‬התקווה והמורכבות‬
‫אי הסכמות ומתוך זהויות נטועות עמוק ולא‬ ‫כולה‪ ,‬ודווקא מתוך המקום הזה – לבחור‬
‫להמשיך בעבודת הברית‪ ,‬שנושאת בחובה תקווה‬
‫מטושטשות‪.‬‬
‫אנחנו מתגעגעים לאיחוי ותיקון החברה‪.‬‬ ‫ותיקון‪.‬‬
‫בשמחת תורה‪ ,‬לא רק החיילים קיבלו צו‪ ,‬גם‬ ‫בסיפור ״שבעה קבצנים״ של ר׳ נחמן יש קטע‬
‫האחדות קיבלה צו ‪ ,8‬ונכנסנו לטנקים יחד – ימין‬ ‫שנקרא ״הלב והמעיין״‪ .‬על פסגתו של הר הנמצא‬
‫ושמאל‪ ,‬דתיים וחילונים – וכך נולדה הסיסמא‬ ‫בקצה העולם נמצא הלב‪ ,‬ליבו של עולם‪ .‬בפסגה‬
‫״ביחד ננצח״‪ .‬השאלה הגדולה היא אם נדע‬ ‫אחרת בקצה השני של העולם נמצא המעיין‪.‬‬
‫להתמיר את ״ביחד ננצח״ ל״ביחד נחיה״‪ .‬ובאופן‬ ‫והם כוספים ומתגעגעים ומשתוקקים זה לזה‬
‫עמוק‪ :‬האם נדע להתמיר את ברית הגורל לברית‬ ‫עד למאוד מאוד‪ .‬אבל אין הלב יכול ללכת אל‬
‫המעיין‪ ,‬היות ובמורד ומעלה ההר יהיה מקטע‬
‫ייעוד‪.‬‬ ‫בו הוא לא יראה את המעיין וכל חיותו הינה‬
‫דומני שאלו הם המסעות שספר בראשית‬ ‫מראייה מתמדת של המעיין‪ ,‬וללא ראייתו ימות‬
‫מוציא אותנו אליהם – מסעות של תיקון היונקים‬ ‫ליבו של עולם‪ .‬ועל כן כל אחד נותר במקומו‬
‫והם מתגעגעים וכוספים זה לזה‪ ...‬וכך‪ ...‬ובסוף‬

‫״ונעשתה שם שמחה גדולה״‪.‬‬
‫שנים לא הבנתי על מה השמחה ומה משמעותו‬
‫של הסוף ה״סתום״ הזה לכאורה‪ ,‬בו אין מפגש‬
‫פיזי אלא רק געגוע תמידי‪ .‬עד שעם הבגרות‬
‫הבנתי כי זהו סיפור מכונן העוסק ב״חומר הגלם״‬
‫של העולם הזה‪ .‬הסיפור כולו עוסק באיכות של‬
‫געגוע‪ ,‬געגוע עמוק‪ ,‬ובכוחו של געגוע‪ ,‬כמנוע רב‬

‫גיליון ‪ | 357#‬ט׳ בחשוון תשפ״ו | ‪31.10.2025‬‬ ‫‪ 16‬גּושפנקה‬