Page 26 - Gushpanka356

‫אהבה‬
‫במצור‬
‫גוש עציון תמיד היה מקום רומנטי‪ .‬הכרמים‪ ,‬המעיינות‪,‬‬
‫היערות… לרגל ט״ו באב‪ ,‬נזכרנו שהאהבה פעמה גם‬
‫בלבבות החלוצים שבאו להר הזה לפני קום המדינה‪.‬‬

‫יעקב אבן חן‬

‫מדי ערב‪ ,‬בבוא האוטובוס‪ ,‬היו עולים חדשים באים ומצטרפים אל הכפר‬ ‫ל הדרכים נסגרו בפני שושנה‪ :‬הוא היה במרחקים והיא – במצור‪.‬כ‬
‫בהרים‪ .‬הימים היו ימי העלייה ממחנות קפריסין‪ .‬קבוצות ובודדים באו אל‬
‫הכפר וללא שהיות נכנסו למעגל העבודה‪ ,‬השתלבו במסכת החיים ונצמדו‬ ‫הוא נשאר במחנה פליטים באירופה‪ ,‬והיא הגיעה אל ההר עם‬
‫קבוצת נערות מן המחנות‪ ,‬מהן נשואות ומהן רווקות‪ ,‬וכך נקלעה‬
‫אל המקום‪.‬‬
‫אמנם הכפר עמד על תלו כאילו כאן הוא מששת ימי בראשית‪ ,‬אך עדיין‬ ‫למצור‪.‬‬
‫יכלו לחוש בחדוות ההתהוות‪ .‬עוד בנו בתים‪ ,‬יצקו גגות‪ ,‬חפרו בריכות מים‪,‬‬ ‫כל הימים עסוקה הייתה בעבודה‪ ,‬ובעצרת הערב תקפוה הגעגועים‪ .‬אך‬
‫היא השכיחה אותם במסיבות של חבורת הרווקים‪ .‬בלילות פקדוה הזיות‬
‫נטעו עצים‪.‬‬ ‫טובות‪ :‬הנה הוא יורד מן האוטובוס והיא מקבלת את פניו‪ .‬מקצים להם חדר‪-‬‬
‫הבאים נקלטו בלי קושי‪ .‬השמש הגדולה‪ ,‬שמש ההרים‪ ,‬הקבילה את‬ ‫משפחה וחייהם מתנהלים על מי מנוחות‪ .‬עם בוקר הוא יוצא לעבודה ומעדרו‬
‫פניהם בשמחה ולאט‪-‬לאט התנערו מן הזיכרונות העגומים‪ .‬בימים הראשונים‬
‫לבואם‪ ,‬התהלכו המומים‪ ,‬מכונסים בתוך עצמם‪ ,‬נוחים להיפגע‪ .‬אך לא עברו‬ ‫על שכמו והיא הולכת לעבוד במטבח‪ .‬את הערבים מבלים הם בחדרם‪.‬‬
‫מכתבים רבים כתבה לו‪ ,‬תיארה לפניו את החיים בקיבוץ‪ ,‬את הנוף‪ ,‬את‬
‫ימים מרובים והם השתרשו בחיי הכפר‪.‬‬ ‫השמחות ואת הרוגזות‪ ,‬והוא ענה לה בתכיפות‪ :‬מחכה הוא לרישיון העלייה‪.‬‬
‫גם שושנה הגיעה עמהם‪ .‬מן הנמל הוסעו ישר אל הקיבוץ אשר בהרים‪.‬‬ ‫הרישיון בדרך‪ ,‬מקווה להגיע בקרוב; הנה נאמר לו כי בחודש הבא יעלה על‬
‫עם חבורת בנות‪-‬עולות באה‪ ,‬קלילה ועליזה‪ .‬הן באו בראשית הקיץ והשתכנו‬ ‫אניה; מקווה הוא כי בקיבוץ שומרים עליה; אל נא תאבד את הסבלנות‪ ,‬מה‬
‫באוהלים (את הבתים‪ ,‬בתי‪-‬האבן‪ ,‬מסרו לנופשים בבית ההבראה)‪ ,‬ובערבים‬
‫טוב יהיה לשוב ולהתראות‪.‬‬
‫נצנצו אורות באוהלים ושירים בקעו מבין היריעות‪.‬‬ ‫התנדבה לצאת לשמירה בלילות‪ ,‬לא רצתה להישאר לבדה‪.‬‬
‫כבר למחרת בואה נרשמה שושנה בלוח סידור העבודה ועד מהרה‬ ‫הפקידוה לשמור על השער‪ :‬אנשים היו באים‪ ,‬אומרים את הסיסמה והיא‬
‫השתלבה כליל בחיי הכפר‪ .‬עליצותה סייעה לה בכך‪ .‬זריזה וקלת רגליים‬ ‫היתה פותחת להם‪ .‬בעמדה שם נדמה לה כי הנה בעלה ממרחקים אומר את‬
‫ריחפה בחדר האוכל והטס המלא מנות בידיה‪ ,‬וצחוקה הקל משתפך בין‬
‫השולחנות‪ .‬בהגיע הדואר‪ ,‬הייתה אצה לראות אם בא מכתב ממנו‪ .‬וכשקיבלה‬ ‫הסיסמה והיא פותחת לפניו את השער‪.‬‬
‫לפעמים חשה שלא בנוח על שאחרים מגינים עליה כאן ובעלה איננו‪.‬‬
‫מכתב‪ ,‬הייתה פורשת לאוהלה כדי להתייחד עמו‪.‬‬
‫אלי ציפה למכתביה לא פחות משציפתה היא למכתביו‪ .‬הרבה למד‬ ‫״טוב לך‪ ,‬שושנה״‪ ,‬אמר בשעה שנפרדו‪ ,‬״את עולה״‪.‬‬
‫ממכתביה של שושנה‪ .‬כמעט הכיר כל אתר וכל עצם בכפר שהוא עומד‬ ‫״אבל איך אחיה שם בלעדיך״?‬
‫לבוא אליו‪ .‬המכתבים הגבירו את געגועיו‪ .‬כמה נכסף להגיע אל המנוחה‪,‬‬ ‫״ישמרו עליך שם״‪.‬‬

‫הזמן הלך לאטו – ימים רבים עברו – כל יום וענייניו‪ ,‬כל לילה וחשכתו‪.‬‬

‫גיליון ‪ | 356#‬כ״א באב תשפ״ה | ‪15.8.2025‬‬ ‫‪ 26‬גּושפנקה‬