Page 27 - Gushpanka356
P. 27

‫זהו סיפור אמיתי‪ ,‬על שושנה‬
 ‫ונפתלי לנצ׳נר‪ .‬בסיפור‪ ,‬שמו‬
‫של נפתלי שונה לאלי‪ .‬לאחר‬
 ‫נפילת שושנה‪ ,‬נישא נפתלי‬
‫שנית ולבני הזוג נולדו ילדים‪.‬‬

      ‫הם לא ידעו על שושנה‪,‬‬
      ‫שהיתה נצר אחרון‪ ,‬עד‬
  ‫שסמוך לפטירתו מצאו את‬
‫תמונת החתונה הזו בבוידם‪.‬‬

 ‫באדיבות הארכיון לתולדות‬
    ‫גוש עציון ע״ש דב קנוהל‬

‫אני לבדי בין הבתים‪ ,‬לאחר יום העבודה‪ .‬כה שקט כאן‪ .‬האבות והאמהות‬            ‫להשתלב באותה מסכת חיים ששושנה מתארת לפניו‪ .‬כמה מצטער היה על‬
‫מטיילים עם הילדים‪ .‬קוטפים פרחים‪ .‬מאכילים את הילדים‪ .‬מביאים‬                ‫בדידותה של שושנה‪ .‬אך הוא ידע כי תקופת הפרידה תחלוף‪ ,‬וכאשר שוב‬
‫אותם לחדרים‪ .‬שמחת חיים יש כאן‪ ,‬ואילו אני בודדה‪ .‬אני שייכת לך ואתה‬         ‫יפגשו‪ ,‬תיראה בעיניהם כחלום רע שחלמו לפני ימים רבים‪ .‬בלילות שכב על‬
‫במרחקים‪ .‬אני משתדלת להיות עליזה‪ ,‬לחפות על עצבותי בהרבה צחוק‪.‬‬              ‫מיטתו בצריף אשר במחנה‪ ,‬וכדי להשכיח מלבו את צערו‪ ,‬קרא שוב ושוב‬
‫אני עובדת בחדר האוכל‪ .‬תמיד בין אנשים‪ .‬טוב לי כך‪ ,‬לא להיות לבדי‪ .‬אבל‬
‫תמיד אני חשה את הבדידות‪ .‬אני יודעת שתבוא‪ ,‬אבל כמה ארוכים הימים‪,‬‬                                      ‫במכתביה של שושנה‪ ,‬אף שידע אותם בעל פה‪:‬‬
                                                                          ‫״החיים כאן מרגיעים ומעוררים געגועים גדולים‪ .‬כולם יוצאים לעבודה‪,‬‬
                                                     ‫כמה ארוך כל יום‪...‬״‬  ‫קמים עם בוקר לקול צלצול הפעמון וחוזרים עם ערב‪ .‬אני משכימה עם‬
‫אלי נרדם כשהמכתבים מפוזרים על מיטתו‪ .‬הבטחות רבות ניתנו לו‪,‬‬                ‫שחר‪ ,‬כדי להכין אוכל ליוצאים אל השדות‪ .‬חושבת אני‪ :‬כמה טוב היה‪ ,‬אילו‬
‫תאריכים רבים קבעו לו‪ ,‬ועדיין אין לו תאריך סופי‪ .‬הוא עדיין מחכה לתורו‬      ‫אתה ביניהם ואני מגישה לך את ארוחת הבוקר‪ .‬אבל אתה נמצא רחוק‪-‬רחוק‪,‬‬
                                                                          ‫ואף כי יודעת אני שתבוא‪ ,‬ודאי תבוא‪ ,‬בכל‪-‬זאת מלאה אני געגועים‪ .‬לכל‬
                                              ‫וימיו ריקים ועצביו נמרטים‪.‬‬  ‫אחד יש כאן מסגרת – בעלי משפחות לחוד‪ ,‬רווקים ורווקות לחוד‪ .‬הרווקים‬
                                            ‫למחרת שוב כתב לשושנה‪:‬‬         ‫מתכנסים בערב למסיבות ואורגים חלומות נעורים‪ ,‬בעלי המשפחות נחים‬
‫״‪...‬צאי מבדידותך‪ ,‬השתלבי בחיי החברה‪ ,‬שכחי את עצבונך‪ .‬לכי‬                  ‫בחדרים‪ ,‬ואילו אני איני שייכת לא לכאן ולא לכאן‪ .‬לעתים שוכבת אני לבדי‬
‫לטיולים בהרים יחד עם כל הצעירים‪ ,‬אל תחושי את עצמך כנתונה בכבלים‪.‬‬          ‫באוהל ומצפה לשוב החברות מן הטיול או מן המסיבה‪ .‬לעתים משוטטת‬
‫רוחך צעירה‪ ,‬עליזה‪ ,‬ואל תדכאי את עצמך במחשבות נוגות‪ .‬אל תפרשי מן‬

‫גּושפנקה ‪27‬‬                   ‫גיליון ‪ | 356#‬כ״א באב תשפ״ה | ‪15.8.2025‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32